073-7579019
 |  כניסה ללקוחות  |  EN

שיקום לאחר תאונת אופניים

הידרותרפיה לאחר שבר בעצם הזרוע (Humerus) ועצם השוק (Tibia)

צפו בתהליך שיקומה של מרים בר-און, שעברה תאונת אופניים חזיתית מול רכב וניצלה בנס.בעקבות התאונה, מרים סובלת משברים ברגל שמאל, עצם הטיביה, שבר בשלושה חלקים בהומרוס יד ימין ושבר בעצם החזה.לסיפורה המלא של מרים >>

טיפול מס’ 1 בשחייה שיקומית

בשלב הראשוני, מרים החזיקה בקיר הבריכה כשהיא עומדת על רגל אחת ומכופפת אותה תוך נשיפה בתוך המים. מטרת התרגיל היתה להשוות לחצים עם הגוף ובעיקר לראות כמה משפיע השבר בסטרנום על הנשימה והשהייה במים. משם, עברנו לשכיבה על המים תוך שיד אחת אוחזקת בקיר הבריכה, המתנה של כמה שניות, הוצאת בלונים ועמידה איטית.מטרתו של הטיפול ההידרותרפי הוא לעשות כמה שיותר. לכן, התחלנו לעשות אימון בטווח אירובי נמוך, עם חלקי הגוף שעובדים. התחלנו עיגולים בידיים – יד שמאל תפסה את יד ימין עם האגודל ויצרה מתיחה קלה מלפנים, עד גבול של כמעט כאב. היתרון שבטיפול במים הוא שהיד והרגל שאינן מתפקדות לא צריכות לעבוד כלל, כשלמעשה המים עושים את כל העבודה.לאחר מכן, מרים שחתה עם סנפיר אחד על הרגל החזקה, תוך עיגולים קטנים של הידיים ללא נשימה, וברגע שנגמר האוויר, היא מתהפכת על הגב ונעמדת.לסיום, מרים קיבלה טיפול להרפיה כשגופה נגרר בתוך המים ימינה ושמאלה עם מצוף מתחת לברכיים.התוצאות היו מידיות: טווח התנועה גדל וכמעט הצלחנו לכופף את הברך ל-90 מעלות (הרגל היתה כמעט ישרה וללא טווח תנועה כלל), היד התרוממה קצת וכפי שצוין קודם, מבלי שבוצע תרגיל כלשהו של הגדלת טווח התנועה, אלא נתנו לחלקים הכואבים להיגרר במים לבד.

טיפול מס’ 2 בשחייה שיקומית

לאחר שמרים תרגלה מספר פעמים בשבוע, אפשר היה להתחיל עם הדבר האמיתי – שחייה בסגנון WEST המותאמת למבנה הגוף של מרים, במקרה זה, לאחר תאונה. מרים כבר מצליחה להיכנס למים בכוחות עצמה, כשהיא על רגל אחת.התחלנו עם עשיית עיגולים בידיים בצורה איטית, כשמרים מרכיבה סנפיר אחד על הרגל הבריאה והעבודה עצמה נעשית עמוק במים. תנועת הסנפיר יוצרת טווח תנועה מדהים לאגן, כך שהסנפיר גורם לגלגול של הרגל הפצועה ויוצר סוג של תנועתיות לרגל, למרות שלא נעשתה על הרגל עצמה כל מניפולציה.במקביל לעבודה עם הרגליים, המשכנו ליצור גם עיגולים בידיים באופן איטי, עמוק במים, על מנת לא ליצור לחץ בכתף מחד, והגדלת טווח התנועה בגבולות הניתן מאידך. בשלב זה, מרים רוצה למתוח עוד ועוד, אך כעת עלינו לעצור אותה, ללמוד להקשיב לגוף ולמתוח כל הזמן ללא כאב.התרגיל השני הוא למעשה דומה מאוד – אותו הדבר, רק שהפעם אנו עושים שימוש גם בשנורקל, אשר בעזרתו ניתן לנשום מתחת למים ואין צורך לעצור את רצף התרגיל.לאחר מכן, עברנו לשחייה של ממש, אומנם עם סנפיר אחד ויד אחת, אך שחייה של ממש. היד שאינה פצועה עובדת בטווח מקסמילי, אולם בעת הכנסתה למים, היא רפויה, על מנת להרפות את הצוואר והכתף ובאמצעות זאת, גם לשחרר מתח.בסיום, שחינו ללא שנורקל ועם נשימה. הפעם, במקום טיפול פאסיבי, מרים עשתה מספר מתיחות לרגליים וליד הכואבת.לימוד שחיית חתירה בהתאמה לגוף המטופל, יצר את ההבדל ונתן לנו את היכולת לעבוד על הטווח האירובי הנמוך. בנוסף לחיזוק השרירים, התרגול משפיע גם על המוח והריכוז. בעת ביצוע פעילות אירובית, הגוף כולו מתחיל לפעול, אנחנו מתחילים לחשוב נכון, ליצור ומתאמנים נכון יותר.

טיפול מס’ 3 בשחייה שיקומית

הפעם, עבדנו עם שני סנפירים על הרגליים, כשבתחילה עבדנו רק עם הרגל הבריאה כשהרגל השניה נגררת, ולאט לאט ובעדינות, שתי הרגליים החלו לעבוד יחד. יתרונו של הסנפיר הגמיש שהוא יוצר עבודה מדהימה לכף הרגל וגם ללא כל הפעלת מאמץ מגדיל את טווח התנועה.בתרגיל הראשון, בצענו גלגול גוף עם סנפירים כשהראש למטה – זהו אחד התרגילים הטובים לשחרור הכתף והצוואר. רצינו לבדוק האם מרים תצליח לשים את המשקפת בכוחות עצמה, פעולה כל כך פשוטה שהופכת למסובכת כאשר יד אחת בקושי מתפקדת, אך היא אחת מהמטרות הפונקציונאליות שלנו בתחילת התהליך.חזרנו קצת על העיגולים בידיים כדי לבדוק את טווח התנועה תוך כדי ביצוע התרגיל, רק שהפעם רצינו לצפות בהרמת הראש עם כמה שפחות עבודת צוואר.תרגיל לפני אחרון היה שחיית כלב, כשהתרגול נעשה עמוק במים. עד עכשיו, היד שהגיעה קדימה בתוך המים, הגיעה רק בעזרתה של היד הבריאה, אך לאחר שחרור וגלגול הגוף, טווח התנועה והכוח השתפרו פלאים.ולסיום, תרגיל מורכב קואורדינטיבית – יד אחת שוחה מעל המים והיד השניה בשחיית כלב, נמתחת וגורפת בתוך המים.כשרוצים, הכל אפשרי! ההצלחה הגיעה בזכות העבודה הקשה בבריכה והשחייה השיקומית כמעט מדי יום.

טיפול מס’ 4 בשחייה שיקומית

כמעט חודש אחרי, עדיין אסור למרים לדרוך על הרגל הפגועה. מרים כבר לא יכולה לחכות לרגע בו תוכל להיפטר מכסא הגלגלים שמגביל אותה. במעבר לשימוש בקביים ישנו חשש מפגיעה בכתף וביומרוס (עצם הזרוע), אבל אחרי הטיפול השבוע, הגוף ממש התחזק, כך שאני מאמין שהרופאים יאפשרו דריכה חלקית.התחלנו בשיעור לאחר 45 דקות של אימון מותאם, בעבודה על הגב עם שתי ידיים. טרם ניסינו, אך ידעתי שזה אפשרי – זאת הפעם הראשונה בטיפול באמצעות שחייה שיקומית, שאנחנו הולכים להרים את היד הפגועה מעל המים. מפעילים את שרירי הכתף בצורה חזקה יותר, יד אחת עולה כרגיל, מגלגלת את הגוף והיד השנייה עולה מעל המים כמה שפחות. כשראינו שזה אפשרי, עברנו לחתירה. בחתירה, הרמת היד מעל המים דורשת יותר מגלגול גוף, אך גם את זה עברנו בהצלחה – כעת, מרים שוחה כמעט שחייה מלאה.ולסיום, החלק שמרים מחכה לו מאוד – להתחיל לדווש. כמובן שלא מדובר עדיין בדיווש אמיתי על הכביש, אלא שלפני שמותר לדרוך על הרגל, חייבים לחזק את תנועת האופניים, כאשר באמצעות תנועת האופניים בתוך המים בזוויות שונות, אנו מחזקים גם את כל שרירי הרגליים, הבטן והגב.זו אולי הפעם הראשונה שמרים הרגישה קושי במהלך הטיפול במים, גם בדופק וגם בשרירי הרגליים.