073-7579019
 |  כניסה ללקוחות  |  EN

הידרותרפיה ושחייה לילדי CP (שיתוק מוחי)

שיתוק מוחי או שיתוק מוחין מתאפיין בנזק שהתרחש מתחת לגיל 3. היא אינה הפרעה, אלא שם כללי של מספר בעיות שנגרמו במהלך ההריון המשפיעות על תפקודים מוטוריים וקואורדינטיביים רבים.

סוגי שיתוק מוחין

הסיווג נעשה ע”פ היכולות המוטורית:
  • מונופלגיה – נכות בגפה אחת
  • דיפלגיה – בד”כ פגיעה ב- 2 הרגלים בגב התחתון
  • המיפלגיה – נכות של צד אחד, יד רגל וגב באותו צד
  • טריפלגיה – נכות של 3 גפיים
  • קוואדריפלגיה – נכות של 4 גפיים וגב

בעולם המים אנחנו מחלקים את העבודה עם ילדי CP ובכלל לאנשים עם שיתוק מוחין, ל-3 חלקים עיקריים:

  1. שחייה
  2. תרגילי כוח ויציבה
  3. הארכת שרירים, רגיעה, ציפה וטיפול פאסיבי

שלב 1, ואולי החשוב ביותר – שלב ההסתגלות למים:

בגלל הספסטיות, הקושי הקואורדינטיבי, חוסר הסימטריה, קושי יציבתי וקושי בוויסות תנועתי אנחנו עובדים המון על עשיית “חצים” בתוך המים. הכוונה היא לשחייה עם בננה ורק לבעוט עם הרגליים. התנועה מאריכה את הרגליים ויוצרת סימטריה בתנועת הרגליים. שריר ארוך של הרגליים מאפשר גם ללכת לאורך פרק זמן גדול יותר ועדיין לשמור על יציבה והליכה נכונה מחוץ למים. במקביל לבעיטות עם הבננה, כאשר הבננה “לוחצת על החזה” יחד עם ההתקדמות שלנו בשחייה, יוצרות יחד לחץ הידרוסטטי חזק יותר, בכך אנחנו מפתחים ומשפרים בצורה משמעותית את השחייה שלנו. בסיום שלב השחייה, אנחנו עובדים על התזמון שבין עבודת ידיים לנשימה. התהליך הוא ארוך, אך אם הילד או המבוגר מגיעים למצב בו הם יודעים לשחות 50 מ’ ידיים בסגנון חזה עם רגליים בסגנון חתיר,ה עם ובלי סנפירים, היציבות תשתפר יחד עם החוזק, ונקבל שרירים אלסטיים וארוכים יותר. כעת, אנחנו מוכנים לשלב הבא של סגנונות השחייה – שהם חתירה, גב, רגליים, חזה ועוד…. בנוסף, בשלב זה קיים אחד המרכיבים החשובים ביותר שהיא העבודה האירובית. הילד או המבוגר משפר את הריכוז, היכולת לבצע תרגילים מורכבים לאורך זמן, מאפשר להיות יותר סובלני, רגוע ועוד ועוד. אדם או ילד עם יכולת אירובית וכן ילדי CP, מצליחים בצורה מדהימה לפתח את היכולת האירובית יותר מכל ענף ספורט אחר. כן, הכל אפשרי אם עובדים נכון ובעולם המים.

שלב 2 – כוח ויציבה

אני אתחיל דווקא עם הבעייתיות בשלב זה: לפעמים, אנחנו כל כך עסוקים בחיזוק, ושוכחים פעילויות חיוניות אחרות כמו הרפיה ושחייה. הדבר דומה לאדם שהולך לחדר כושר ולא עושה חימום לפני או מתיחות ושחייה אחרי – קיצור השריר יכול לגרום לגוף להתכופף, לחוסר יציבה ולקושי בהליכה. לכן, חשוב מאוד לחזק, אך חובה תמיד להאריך את השריר, להרפות וכמובן לשחות. חלק מתרגילי הכח, ניתן כמובן לטפס על הקיר (ראו בסרטון) ולנסות לטפס ולהרים את הגוף יחד, על מנת לשמור על הסימטריה. כדי ללכת על “אי” כשהגוף מכופף, חייבת להיות יציבה טובה. ניתן לתת לילד ללכת על “האי” עם יד אחת או שתיים, וכמובן לשלב תרגילי אקסטרים, או כמו שאנחנו קוראים לתרגיל – “אי משוגע”: נותנים לילד לעמוד על האי, כשהוא צריך להחזיק באופן יציב מבלי ליפול, כאשר האי “זז” ימינה ושמאלה, ואם נופלים, לנסות לעמוד כאשר האי זז (ילדים מאוד אוהבים זאת). תרגילי הכוח מגוונים ומדהימים ועוזרים לנו לתפקוד מחוץ למים, בהליכה לאורך זמן, יציבה, מאפשרים לנו להשתמש בעזרים כמה שפחות ומייצבים אותנו להליכה זקופה וחזקה יותר ומונעים סבל מכאבי גב ומפרקים בגיל מבוגר יותר.

שלב 3 – הארכת השרירים, רגיעה, ציפה וטיפול פאסיבי

לא לכל ילד מתאים שלב זה, אך הוא שלב קריטי מאחר וילד עם שיתוק מוחין לפעמים צריך לדעת להירגע, להרפות, לתת למים לשחרר את הגוף, הראש, תסכולים ועוד… ילדים שמצליחים גם להירגע מתחת למים או בציפה על הגב, שוחים טוב יותר, רגועים יותר, חזקים ויציבים יותר.

ומה בעתיד?

השמיים הם הגבול! אולי תחרויות שחייה של הפארא-אולימפי ויכולת שחייה מדהימה שלא מביישת אף ילד ללא מגבלה.