טונוס שרירי הוא הכיווץ התמידי של שרירי הגוף, זה שבזכותו אנו עומדים ומתהלכים, ומרכיב משמעותי ביציבה.
טונוס שרירי מוגבר (hypertonic) מתבטא בנוקשות של השרירים – כאשר ננסה למתוח את השריר נרגיש התנגדות פסיבית לתנועה.
תינוק בעל טונוס שרירי מוגבר יהיה בדרך כלל מתוח ולא נינוח, במיוחד בשכיבה על הבטן. יהיה קושי להתהפך ולעיתים קרובות רגישות למגע. בשלב מאוחר יותר, יכולות להתעורר בעיות בשלבי רכישת היציבה.
בהידרותרפיה (טיפול במים) לתינוקות עם עיכוב התפתחותי, נשתמש בתכונות המים ובתמיכה שהם מספקים על מנת להפחית מעט את הטונוס ולהרפות את שרירי הגוף. לאחר שלב ההסתגלות למים התינוק מרגיש הרבה יותר טוב מבחינה מוטורית מפני שהוא מצליח לבצע פעולות שבדרך כלל קשה לו לבצע מחוץ למים.
במהלך השיעור נעודד פעילויות ותרגילים הדורשים הפרדה בין פלג גוף עליון לתחתון וזאת על מנת לשפר את גמישות האגן, שמהווה מפתח בהתהפכות מהגב אל הבטן ובמעבר עצמאי לישיבה. פעולת ההתהפכות מצריכה תיאום תנועתי וגמישות – על התינוק להרפות שרירים מסוימים ולהפעיל אחרים, בשילוב עם כיפוף מפרקים.
לטיפול מרכיבים פאסיביים ואקטיביים. בזכות עבודה פאסיבית בה התינוק אינו שותף, השרירים עומדים בעבודה אקטיבית אותה הוא עושה בעצמו – יוזם תנועה, שולח יד לכדור ומתרומם משכיבה לישיבה.
בטיפול במים ניתן להרפות מעט את תפקודה של המערכת הפרופיוספטית (מערכת תחושתית עמוקה הנמצאת בכל מפרקי גופנו אשר מאפשרת לנו לדעת את מיקום חלקי גופנו במרחב) היות והמערכת הטקטילית (מערכת תחושתית שטחית הנמצאת על העור ומאפשרת לנו לחוש במגע) עובדת במים בהילוך גבוה. במצב של טונוס שרירי מוגבר, נוקשות מסוימת המורגשת בשרירים, אינה מעידה על שרירים חזקים ובמקרים כאלה חשוב קודם כל להביא להרפיית השריר ומשם להאריכו. רק אז ניתן יהיה ליצור הפרדת תנועה, הארכה וגם חיזוק של אותו שריר ספציפי.
הפעילות בבריכה נעשית עם ההורה, ותוך כדי שהייה משותפת במים חמים ונעימים מוצאים את המשחקים המתאימים לכל תינוק על מנת לגרום אצלו מצד אחד לתנועה ומצד שני להרפיה (משחק עם צעצועים צפים או שוקעים, פעילות על מצוף, על הגב או מתחת למים). ההורה לומד את רצף התרגילים ומיישם אותם עם התינוק.
לדוגמא, בתרגיל (1) תזוזה לצדדים, אוחזים את התינוק מתחת לזרועות כשחצי גוף בתוך המים, ומניעים את התינוק לצדדים כך שנוצרת תנועת רגליים. כאשר ההורה מעביר משקל מרגל לרגל הוא למעשה מניף את התינוק בעדינות מצד לצד כך שאוזנו כמעט נוגעת במים ובו זמנית רגליו כמעט יוצאות מן המים. התרגיל משחרר את האגן, מרפה ומאריך את הגוף. עם הזמן התרגיל גם מחזק את שרירי הצד, גזע הגוף (גב ובטן) והרגליים, ותורם לשיפור היציבה ולשיווי משקל.
תרגיל (2) טיפוס על מזרון או על דופן הבריכה – תוך כדי תמיכה בכפות רגליו של התינוק (במידה ויש צורך) על מנת לסייע לו לטפס, להושיט יד ולהגיע לצעצוע המונח במרחק מה ממנו. התרגיל מאריך את השרירי הזרוע והכתף, ומחזק את שרירי הגב, הרגליים, הידיים וחגורת הכתפיים.
תרגיל (3) מתיחה בעזרת כדור – תוך כדי התקדמות עם הרגליים ושליחת יד התינוק מנסה להגיע לכדור. נוצרת הארכה של הזרוע והכתף, ושרירי הגב, הרגליים והידיים מתחזקים.
תרגיל (4) שכיבה על גלשן – בזמן שהתינוק שוכב על בטנו ובועט ברגליו, הגוף והשרירים מתארכים, הטיית הגלשן ימינה ושמאלה אף משחררת את האגן.
הטיפול במים נכון מאד לקשת רחבה מאד של בעיות (אורטופדיות, נוירולוגיות והתנהגותיות), בכללן בעיות טונוס. ההתמדה חשובה מאד ומובילה להתקדמות והתפתחות. הדבר החשוב ביותר הוא שהתינוק ירגיש בטוח ונינוח וכך יצליח להשתחרר.
כמו כן משתמשים בטכניקות הרפיה במים כמו וואטסו, ג'הארה וכדומה בכדי להנעים את השהות במים ולהקל על הסתגלותו לסביבה החדשה. הארכה ,חיזוק ושחרור טונוס שרירי יכולה להיות חוויה נהדרת, במיוחד כאשר היא נעשית תוך כדי עידוד של ההורים.
התרגילים במים הם למעשה משחקים המשלבים עזרים כמו מזרון, מצוף, צעצועים צפים או שוקעים, ואת חלקם ניתן ליישם גם באמבטיה בבית.
חשוב מאד להתייעץ עם הצוות המקצועי של עולם המים לפני התחלת כל פעילות במים. וזכרו, התמדה בתרגול מביאה לתוצאות פנומנליות – לחצו כאן לסיפור האישי של ליאור
