תקשורת במים
אוטיזם היא הפרעה התפתחותית הקשורה בתפקוד המוח. האבחנה של אוטיזם היא רחבת טווח – כל ילד נמצא בנקודה אחרת על הגרף ובין נקודה לנקודה עולם שלם של הבדלים. המכנה המשותף ביניהם הוא בעיות בתקשורת.
הלוקים באוטיזם לעיתים לא רוצים ליצור קשר כלל, לעיתים לא ידעו איך עושים זאת, חלקם לא מדברים אך מתקשרים בדרכים אחרות, ישנם שמדברים במילים בודדות וצועקים, לעיתים חוזרים על מילה מסוימת שוב ושוב בהקשר לא נכון.
מלבד התקשורת, יכולות להיות בעיות פיזיולוגיות/אורתופדיות כמו שרירים תפוסים ו/או מקוצרים, חוסר תנועה בשרירי לוע ולסת, ובהתאם לתופעות יכולת השליטה בתנועות משתנה.
הבריכה היא סביבה אטרקטיבית ששוברת את השגרה ומאפשרת שימוש בגירויים חדשים – המפעילים יפה את חוש המגע, מישוש, שמיעה וראייה.
בעזרת טיפול במים ננסה לתת לילד תחושה נעימה ולגרות קשר דרך מבט, מילה, שיחה, מגע. טיפול קבוע בהידרותרפיה משפר את תפקוד הילד בתוך ומחוץ למים ומומלץ מאד לילדים עם PDD.
במידה והילד אינו מדבר, נוכל להיעזר בלוח תקשורת (כמו גם בגן תקשורתי, בבי"ס ובבית). מדובר בלוח מנוילן, עמיד במים, עליו מציגים תמונות של חפצים שיש בבריכה, תמונות של פעולות הקשורות למים (הוצאת בועות, מגלשה, נדנדה, אי וכו'), תמונות מצב רוח והמילים רוצה/לא רוצה. הלוח מאפשר לילד לתקשר איתנו ולא חשוב על מה יבחר להצביע בלוח ובלבד שהוא חושב ומתייחס אלינו (יוצר קשר כלשהו עם אדם נוסף).
שירים מוכרים או מומצאים מתקבלים בברכה (הילד מנסה לחזור או לחקות מילים קבועות שחוזרות על עצמן) ואפשר לחבר אליהם תנועות ידיים בסיסיות.
ניעזר גם בכדורים וחפצים צפים אחרים כמו למשל, איסוף חפצים לפי נושא – זורקים כדורים וצעצועים צפים אחרים והילד מתבקש לקחת רק את הכדורים, כשיצליח אפשר לעבור לאיסוף חפצים מצבע מסוים.
כשהילד מגיע לשיעור, נדאג לקבל את פניו ולא ניתן לו להסתובב לבד ולחפש אותנו.
לבריכה ניכנס מאזור קבוע – מדרגות הכניסה או סולם במים העמוקים. נפתח בשיר (שרים יחד שיר שמתייחס אל הילד בשמו, פועלים לפי מילות השיר, משפריצים בידיים וברגליים, עושים בועות ועוד) ובמידת האפשר ננהל שיחה קצרה (עם שאלות פתוחות כמו "עם מי הגעת היום?", "מהיכן הגעת לפה?", "אתה מרכיב משקפת חדשה, מי קנה לך אותה?" וכו').
שיר הפתיחה הקבוע הוא גירוי מוכר שיוצר תגובה (תנועה וקשר עין). תוך כדי עבודה עם הילד, אנו קשובים אליו, לומדים מה הוא אוהב או לא אוהב, יוצרים קשר עין, מתייחסים לחלקי הגוף בשמם, מגבירים מודעות לגוף, לגבולות הגוף, לתכנון תנועה, מנסים לעבוד על זיכרון ורצף, התניה והבנת "חוקים".
במהלך השיעור באופן כללי, נעשה הרבה שימוש בפה (תרגול בלונים, קולות, שימוש במילים קלות להגייה בצמוד לדימויים פיזיים כגון חפץ או פרצוף שנעשה) ונכוון לשחייה (תרגילי חץ ובלונים כשעוברים ממקום למקום בבריכה והבנה שבמצב חץ עושים בלונים).
אחת לכמה חודשים נגדיר מטרה ובמהלך השיעורים נבחר משימות שישרתו את המטרה. אפשר להתמיד לאורך כמה שיעורים עם אותה משימה כדי לראות התקדמות. חשוב לשים לב גם להתקדמות קטנה, או חוסר התקדמות ולשנות את המשימה בהתאם ליכולת האישית. שינויים תדירים לא נחוצים. כאשר תוך כדי פעילות מתעוררת התרגשות ויש הצלחה, המוטיבציה עולה ועם הזמן מפתחים עצמאות במים.
תוך כדי תרגילי "משחק" תשתפר התקשורת שלנו עם הילד, הביטחון העצמי שלו יגבר, גופו יתחזק, תנועותיו יהפכו בטוחות יותר ואט אט נוכל להתקדם לתרגילי שחייה.
לפניכם שיעור לדוגמא:
לאחר שיר הפתיחה, נתחיל בתרגיל קל של זריקת/תפיסת כדור. לאחר שהילד יבחר כדור בעצמו (נרשום את סוג הכדור, גודל וצבע כך נזכור מה הוא אוהב) ויתיישב (בתוך או מחוץ למים) נאמר לו "זרוק" ונתפוס את הכדור בקריאת "כל הכבוד". נחזיר לו את הכדור וחוזר חלילה. אפשר גם להתחלף, אנחנו נזרוק והילד יתפוס.
נעבור לתרגיל בו המטפל והילד מחזיקים כל אחד כדור קוצים ידידותי, מגלגלים את הכדור על חלקי הגוף וקוראים בשמם כשנוגעים בהם.
תרגיל נוסף שמעלה מודעות לגוף נקרא מעברים – הילד אוחז בבננה ולפי סימן, תוך כדי תנועות רגליים, הוא עובר מאחיזה בבננה לידי המטפל או לקיר.
האי המסתובב – הוא תרגיל בו הילד עומד על אי צף והמטפל שמיקומו משתנה מסביב לאי, זורק חפץ שוקע ומגרה את הילד לתפוס את החפץ (הילד מסתובב למצוא את המטפל ומחייך כשעיניהם נפגשות).
טיפוס על מזרן או טרמפולינה ללא עזרה, מחזק מאד את חגורת הכתפיים. הילד נעמד על המזרן וקופץ או רץ על המזרן הצף.
עוד תרגיל שמחזק את חגורת הכתפיים נקרא הליכת עכביש – המטפל שר "על הקיר טיפס לו עכביש קטן…" והילד מתרגל "הליכה" כשהידיים נתלות על דופן הבריכה ומתקדמות לעבר חפץ כשיד רודפת יד.
כשתחושת הביטחון במים עולה, בעזרת עבודת רגליים הילד מתנועע וצולל אל תוך המים דרך חישוק, מגיח בחזרה החוצה לומר שלום, ליצור קשר עין, להתרגש…. ההתרגשות ללא ספק מניעה התקדמות.
בעזרת משחק שילדים מאד אוהבים – בועות סבון – מגרים את הילד שרוצה לגעת בבועות להתקדם במים, ואלו כבר שלבי שחייה ראשונים.
בהתאם לרמה של הילד, נעבוד על רצף משימות לתרגול זיכרון כמו למשל "צא מהמים", "הבא את הכדור", "לך על המזרן", "קפוץ למים".
קפיצה בספירה של 3 הינו תרגיל התניה – הילד יושב על המזרן או על דופן הבריכה, ממתין עד שהמטפל סופר עד 3 ורק אז קופץ למים.
ברגע שנוצר ביטחון עצמי במים והבנה של "חוקים" אפשר להתקדם לתרגילי שחייה ראשונים
לימוד תנועת חץ (כף יד נוגעת בכף יד) – המטפל מדגים בליווי הסבר תחושתי, ע"י הליכה בחץ, ריצה בחץ ושחיה בחץ.
מושג החץ מלווה ילדים בהרבה מאוד תרגילים כמו תחילת שחייה, קפיצה למים, צלילה בתוך חישוק וכו'.
תרגיל נוסף בתנועת חץ, והפעם חץ והרמת ראש לנשימה בספירה של 3 – המטפל מדגים נשימה בהגזמה וצולל בתנועת חץ. כשהילד מבצע את התרגיל וראשו מתחת למים, יספור המטפל עם האצבעות מתחת למים וב-3 יסייע בהרמת ראש הילד ע"י דחיפה קלה.
"דג במים" הוא תרגיל שמלמד תנועת שחייה, כשהילד עם ראשו במים בשכיבה על הבטן, המטפל שם את ידיו מול לעיני הילד ומכוון את הילד לתת לו כיף (כך נוצרת תנועת גריפה בפתיחת ידיים).
מעברים בטן-גב הוא תרגיל שמשפר את יכולת השליטה בגוף כשמשכיבה על הבטן ולפי סימן של המטפל, הילד מתהפך לגב.
ידיים חזה מבוצע עם ידיים בתנועת חץ תוך כדי הליכה או שכיבה הבטן וספירה מאחת עד שלוש, בשלוש פותחים את הידיים בתנועת עיגול (כמו בשחיית חזה).
כאמור, בתרגילי שחייה ניתן להבחין בדרגת קושי עולה – טווח תנועה גדול, גירוי לדיבור בספירה, הגדלת אוסף פעולות עצמאיות שהילד עושה ומעבר ביניהן וכו'.
את השיעור נסיים בשיר – להתראות. יוצאים מנקודה קבועה בבריכה – מהמדרגות, מעבירים את הילד להורה או מלווה אחר שייצרו עימו קשר עין כך שהילד יבין שהוא ברשותו של אחר.
לרוב, חשוב שהילד יצא מהבריכה מיד בתום השיעור. לעיתים, כצ'ופר על התקדמות בשיעור בתחום התקשורת או התרגול הפיזי, נאפשר לילד להישאר קצת במים בהסכמת ההורה ובהשגחתו.
