פציעות נפוצות בשחיה ואיך להימנע מהן

מאת: ד"ר לי יערי, מומחה
לרפואת ספורט 

שחיה חובבנית ותחרותית היא ספורט פופולרי מאוד, בעיקר מאז שנכללה לראשונה באולימפיאדה ב- 1896. במשחקים האוליפיים בקיץ הקרוב צפויים להיות מספר משחים באורך שבין 50 ל- 1500 מטר ומשחה במים פתוחים של 10 ק"מ. ארבעת סגנונות השחיה התחרותית הן סגנון חופשי, חזה, גב ופרפר.

רקע על פציעות שחיה

בשנים האחרונות יש עליה מתמדת בכמות השחייינים החובבים והמקצוענים בעולם. רק באמריקה עלתה כמות השחיינים פי 1.5 בין 2006 ל- 2018, שם מעריכים שיש כיום כ- 28 מיליון שחיינים. שכיחות הפציעות בשחיה תחרותית עלתה גם היא בעשרות השנים האחרונות. כמו כן נראתה עליה בשכיחות הפציעות ככל שמתקדמים בגיל מהתיכון ועד לשחיינים בוגרים מקצוענים. בליגת השחיינים במכללות בארה"ב נמדדו בממוצע 1.5 פציעות על כל 1000 שעות שחיה. בשחיינים אולימפיים השכיחות עולה ל- 3-4% בשתי האולימפידות האחרונות.

פציעות שחיה נגרמות בעיקר עקב עומס יתר ולא עקב חבלה ישירה. כמו בענפי ספורט אחרים, גם שחיינים שמתמקצעים בסגנון שחיה אחד מעלים סיכון לפציעה לעומת שחיינים ששוחים בסגנון חופשי או במספר סגנונות.

לפרטים נוספים אודות פציעות ספורט – https://www.drleeyaari.co.il

גורמי סיכון ידועים לפציעות שחיה

1. גמישות יתר במפרקים או לחילופין טווח תנועות מוגבל במפרקים.
   2. עייפות שרירים.
   3. טכניקה לא נכונה בשחיה.

הטעויות הנפוצות ביותר בטכניקת חתירה שגורמות לפציעות עומס יתר בשחיה הן:

1. שחיה כשהראש מסתכל קדימה ולא למטה לכיוון הקרקעית.
2. כניסת היד למים אחורית לקו האמצע של הגוף וכשאגודל נכנס קודם.
3. גריפת מים בצורת "S" וגריפה עם מרפק שאינו גבוה משורש כף יד.
4. כשהיד בתנועה מחוץ למים- מרפק לא גבוה משורש כף היד.

הטעויות הללו יכולות לגרום לתפקוד ירוד של שרירי הגפה העליונה. בכך הן גורמות לצביטה של שרירי השרוול המסובב שמניעים את הכתף במרחב ולמתח על הלברום- רקמה שעוטפת את ה"סל" במפרק הכתף שמתנהג כמו "כדור" ו"סל".

פציעות שחיה בכתף

כתף שחיין- Swimmer’s Shoulder

האזור הכי נפוץ לכאב ופציעה אצל שחיינים- מעל 90% מהם סובלים מכאב בכתף לאורך חייהם. כתף שחיין (Swimmer's Shoulder) זהו שם כללי לכאב מתמשך או חוסר יציבות בכתף שנגרמה משחיה. ישנן מספר סיבת אפשריות לכתף שחיין: דלקת בגידי השרוול המסובב או בשרירי הדו ראשי בכתף, קרעים בלברום, דלקת בעצבים בכתף ו"צביטה" של גידי הכתף בין עצמות הכתף כמו בכניסת היד למים בשחיית חתירה. "צביטה" זו יכולה לגרום לדלקות וקרעים בגידי השרוול המסובב בעיקר במי ששוחה יותר מ- 20 שעות בשבוע.

איך נגרמת חוסר יציבות בכתף?

שחיה תורמת לגמישות, בעיקר באזור הכתף, עקב תנועת הכתף מעל לראש במהלך השחיה. לכן, ברוב השחיינים המקצועיים ניתן לראות גמישות יתר בכתפיים. גמישות זו מובילה בהרבה מקרים לחוסר יציבות בכתף. זה קורה בעיקר כששחיין שהוא גמיש מתחיל להתעייף בזמן השחיה. במצב זה לא הרצועות ולא השרירים מייצבים את הכתף. כך השחיין מפתח כאבים וחוסר יציבות באותה כתף.

הטיפול ברוב השחיינים שסובלים מכתף השחיין מתמקד בקירור האזור, תרופות נוגדות דלקת, הפחתת עומסים ועבודת חיזוק שרירים בחגורת הכתפיים. תקופות מנוחה בין עונות של תחרויות ופעילות ספורטיבית שאינה קשורה לשחיה הוכחו כמורידות סיכון לפציעות שחיה. ספורטאים שהטיפול הנ"ל לא עוזר להם מומולץ שיעזר בניתוח וידאו של טכניקת השחיה שלהם. פיזיותרפיה בהתאם לניתוח הוידאו, עוזרת באיזון קבוצות שרירים בכתפיים, הפחתת כאבים ודלקת במהלך העונה ומניעת פציעות.

במידה ופיזיותרפיה לא עוזרת להקל על התלונות, ניתן לטפל גם בזריקות מקומיות. לאחר כשלון טיפול לא ניתוחי, ניתן לשקול ניתוח זעיר פולשני לטיפול בקרעי לברום ושרוול מסובב או לייצוב הכתף. כ- 80% מהספורטאים חוזרים לשחות לאחר הניתוח.

פציעות שחיה בברך

אומנם זה יכול להישמע מפתיע, אבל כאב בברך היא התלונה השניה הכי נפוצה בקרב שחיינים ומופיעה אצלם בשכיחות של 34-86%. בשחיינים מקצועיים נמצא פי 2 יותר יותר ממצאים ב- MRI המעידים על דלקת, עומס וכאבים בברך מאשר באנשים בני אותו גיל שאינם שוחים. טכניקת הבעיטה בשחיית חזה, למשל, חשובה במניעת כאבים בצד הפנימי בברך בשחיה.

ברך שחיין בסגנון חזה- Breaststroker’s Knee

השכיחות הגבוהה ביותר של כאבים בברך עקב שחיה נמצאה בשחיינים ששוחים בעיקר שחיית חזה. הבעיטה מתחת למים בסגנון שחיה זה דומה לבעיטת צפרדע. היא גורמת לשינויים חדים ומהירים במפרקי הירכיים והברכיים, דבר שמפעיל על מפרקים אלה כוחות גדולים גם במהלך הבעיטה וגם בסיומה עם קירוב הרגליים אחת לשניה. הכוחות הללו יכולים לגרום לדלקות מקומיות כמו דלקת גידים בחלק הפנימי בברך וכן למתיחה של הרצועה המייצבת הפנימית. בשחיית גב וחתירה הבעיטה מייצרת לחץ על החלק הקדמי של הברך ולכן יכולה ליצור כאבים באזור עצם הפיקה. גם דחיפות רבות חוזרות וחזקות מהקיר בעזרת הרגליים בפניה או יציאות אגרסיביות מהזנקה מהקיר בטכניקה שגויה יכולות לגרום לכאב קדמי בברך.

כמו בכתף, הטיפול בכאבים בברך בשחיינים מתרכז בהבנת מקור הכאב ואבחנה נכונה של הבעיה בעזרת וידאו לניתוח השחיה מתחת למים. הפיזיוטרפיה מתמקדת בחיזוק השריר הארבע ראשי בירך ומייצבי הברך. חיזוק השרירים סובבי הברך עוזר גם למנוע הישנות הכאבים.

פציעות גב בשחיה

עד חצי מהשחיינים ידווחו על כאבי צוואר וגב. טכניקת שחיה וחתירה נכונה וסגנון זינוק נכון מהמקום לשחיה יכולים למנוע את הכאבים. לכן, חשוב לעבוד על נושאים אלה כבר מרמת המתחילים בספורט. שינויים שחיקתיים של הדיסקים בגב נפוצים בשחיינים. בשחייני עילית אף ראו שככל שאינטנסיביות האימון ומשכו עולים וככל שהם שוחים מרחקים גדולים יותר, כך נראה יותר שינויים שחיקתיים בדיסקים שבין חוליות הגב. שינויים אלה יכולים לגרום לכאבי גב תחתון ולעיתים להקרנה של הכאב אחורית לירך ולשוק.

המקור לעליה בפציעות גב עם עליה באינטנסיביות האימונים הוא דווקא שרירי הבטן. כשהעומס באימון עולה על הסיבולת של שרירי הבטן והם מתעייפים, השחיין משתמש יותר במכופפי הירך. השימוש בהם מחמיר את ההקשתה בגב וגורם לבעיות שונות בעמוד השדרה כמו שברי מאמץ בחוליות, שחיקת דיסקים, מתיחות שרירים וגידים בגב ועוד. אצל שחיינים מקצועיים מנח הגוף בזינוקים ופניות מעמיס על הגב והצוואר. ביציאה מימית לאחר זינוק או פניה יש עומס על החלקים האחוריים בחוליות, דבר שיכול לגרום לכאבי גב אם מבוצע בתדירות גבוהה כמו אצל שחיינים מקצועיים. שימוש רב ותדיר בסנפירים, קרש ופולי שחיה (Pull Buoy) גם הם מעלים את העומס על החלקים האחוריים של עמוד השדרה.

לספורטאים ששוחים בעיקר סגנון פרפר, אך גם אלו השוחים סגנון חזה, יש סיכוי רב יותר לכאבי גב בגלל התנועות הייחודיות של הירכיים והגב בזמן השחיה.

במקרים של כאבי גב בשחיינים, חשוב לחזק את שרירי הליבה בכדי לטפל בכאבים ולמנוע הישנותם. הדרכה כיצד לגייס את שרירי הבטן וכיצד לשמור על גב ישר במים תוך כדי נשימה סרעפתית חשובה לשמירה על יציבות הגו ומניעת כאבי גב. גם בפציעות גב בשחיה מומלץ להשתמש בוידאו מתחת למים לניתוח השחיה. לעיתים ניתן לזהות זוית גדולה או קטנה מדי של גלגול הגוף בזמן השחיה, דבר שיכול לגרום לכאבי גב. חשוב להדריך את השחיין לבצע תנועת גלגול זו בעזרת שרירי הליבה ולא הכתפיים או הירכיים כדי למנוע עומס יתר על הגב.

לסיכום

שחיה הוא ספורט פופולרי ביותר ברמה חובבנית ומקצועית כאחד. זהו ענף ספורט שאינו מעמיס משקל רב על הגוף ולא כולל מגע עם ספורטאים אחרים במהלכו ולכן נחשב כסוג פעילות עם סיכוי נמוך לפציעה קשה. פציעות עומס יתר יכולות להופיע בשחיינים מקצועיים, אלו ששוחים סגנון אחד בלבד וספורטאים עם טכניקת שחיה לא נכונה. באופן כללי, יתרונות הכושר הגופני וסיבולת לב- ריאה שמתפתחים בעזרת שחיה באופן קבוע עולים עשרות מונים על הסיכוי לפציעה. לכן, זהו ספורט מומלץ מאוד בכל גיל ובכל מצב.