חורף יקר, בקרוב אני נפרד ממך חבר יקר – רציתי להודות לך.
זכור לי שהגעת אלינו לראשונה בתאריך 19.11.11 – היה מתוכנן לנו מסע אופניים "קרפיון לחרמון", רכיבה בת יומיים מעולם המים גלילות ועד החרמון.
אתה – חורף, החלטת עבורי שלא אצא, כמויות הגשם לא השאירו בידי ברירה והרכיבה בוטלה.
אגב, דע לך ששבוע לפני כן, ב 11.11.11 רצתי את הריצה ארוכה של חיי במשך 8 וחצי שעות ולא היה אכפת לי כי כל מה שרציתי זה לסיים את הריצה ההיא בריא ומוכן לנהל את הרכיבה לחרמון, אבל אתה תקעת ברז…
עברו 4 חודשים ו… ב15.3.12 בטלת לנו את הרכיבה לאילת – סערה אדירה פקדה את ארצנו, אבל אני עדיין אסיר תודה.
יחד עם זאת, דע לך שיש לך חשבון פתוח עם שירי שרוצה להרוג אותך – כי את כל עשרות הריצות שלנו עשינו בגשם, לעיתים ברוחות חזקות, אבל אני צחקתי ושמחתי כי זכרתי ששנה שעברה היו רק שתי שבתות גשומות, כך שאני איתך סבבה אבל תסגור את העניין שלך עם שירי.
אז אח שלנו, גנרל חורף יקר, באת לפה השנה ונתת לנו בראש. עשית עבודה מדהימה, ועל כך תודה. (את חצי איש הברזל באילת ואת מרתון ירושלים לא אשכח שנים רבות בזכותך).
אני מקווה שניפגש מהר ולא רק בעוד 10 שנים כמו בפרידה הקודמת.
יוסי
