לכל אדם יש אתגרים בחיים שאותם הוא מבצע או שברבות השנים הוא שוכח לבצע. במשך חמישים ושמונה שנים לא יכולתי לחשוב על עצמי מכניסה את הראש ואת האף ואת האוזניים למים. פשוט לא היתה לי הפונקציה הזו של להתמודד עם מים שעוברים את גובה הסנטר.
ואז פתאום הברך שלי התחילה לעשות לי בעיות, והרופא הטוב שלי הציע לי לעשות הידרותרפיה – שלא היה לי מושג מה זה – כי, לדבריו, כל דבר אחר לא יעזור. הגעתי לאורי סלע. בחור חמודות עם חיוך חם, ומיד החליט להתמודד עם הפחדים שלי מהילדות. הזהרתי אותו שאינני יכולה ולא מוכנה להכניס את הראש למים, והוא לקח את זה בקלות יחסית, כלומר התעלם כליל ממה שאמרתי לו, והחליט שבכל זאת ינסה לעשות מעשה עם האשה הקשה הזאת. כעבור שלוש דקות לא רק הראש שלי היה במים, אלא האוזניים, והעיניים, והאף, לא לשכוח את האף. לא יכול להיות. חמישים ושמונה שנים אני מסרבת להיכנע ועכשיו בתור התחלה של טיפול הידרותרפי אני מגמדת את הפחדים שלי. האמנם? ממש גיבור האורי סלע הזה.
שיעור שני ואני עם חמודה בשם אלה שמחליטה להראות לי שלא רק להכניס את הראש למים אני יכולה, אלא אפילו לעשות תנועות של חתירה ונשימה נכונה מתחת ומעל המים ומה לא. עם חלוף הזמן ועם ההתמדה אט אט הכאב בברך הולך ופוחת, אט אט אני מצליחה להוריד קצת ממשקלי, אט אט אני חושבת על עתיד בסקציית השחיה של נבחרת ישראל… אבל הם מקבלים שם רק עד גיל 15. זאת אומרת שהם פספסו אותי…
לסיכום – לא יודעת מה עשיתי קודם. איך הסתדרתי כל החיים. איך עברו עלי הימים מבלי שאדע מה אני מפסידה. כי מי שזקוק לטיפול שכזה ולא עושה אותו – פשוט מפסיד.
אסנת פייבל
