זה מתחיל להיות מרגש מיום ליום. הבריכה אמנם בלי מים אך הקרמיקה מוכנה, חדר המכונות נראה כמו אחרי הפצצה אבל אומרים לי שזו רק אשליה אופטית.
הקירוי מוכן, הדגלים בדרך. אה, שכחתי… צריך גם מקלחות…
מה כבר כל כך קשה? סה"כ מדובר במקלחות נשים, גברים, נכים, מקלחות ושירותים משותפים, צנרת,
אוורור, חשמל, קרמיקה , אינסטלציה… טוב נו, לפחות הגג כמעט מוכן.
הבעיה שלי תמיד היא המים. יותר משעתיים באתר הבנייה וכבר מתחילים להתייבש לי הזימים. אז מה עושים כשיש עניינים קריטיים שמחייבים אותי להיות שם? עולים לגג שבעתיד כנראה יהיה מכון יוגה, מדיטציות או מקום להירגע מול הים. לי זה עוזר מאוד. הרוח תמיד נעימה, האוויר נקי, רק צריך לעלות
לגג (מעל חדר הכושר) והכל מתחיל להיות טוב: הבריכה נראית מוכנה יותר, המקלחות נראות מצוין, בית הקפה נראה מדהים, למרות שעדיין לא התחיל השיפוץ, אבל על התפריט הנכון לספורטאים או סתם לאנשים שאוהבים אוכל בריא, מתאים מבחינת הערך הקלורי והמרכיבים הנכונים של מה לאכול לפני ואחרי האימון. על זה אנחנו כבר עובדים במלוא המרץ.
אני מתרכז בדברים החשובים באמת – שחייה, מקצועיות ואוכל. לגבי האלכוהול, אני משאיר את זה למסיבת פורים ב- 19/3.
מדי פעם מגיע מישהו חיצוני שלא מכיר את החזון, האנרגיות, הצוות והטירוף ושואל אותי מתי פותחים? כשאני אומר לו אפריל! בגאווה ועם חיוך מאוזן לאוזן, הוא ישר מציין "2012?" כשאני משיב לו שמדובר ב- 2011, הוא לא יודע אם לצחוק או לבכות. אני בטוח שלא מעט אנשים חושבים בלבם "הוא חי בסרט"…
קצת משהו לסיום, נמרוד מתחיל להתאמן חזק יותר (מי שלא יודע, הוא המנהל, והמנהל המקצועי של המרכז בפולג). לפעמים, ככל שהלחץ גובר וקצב העבודה דורש חשיבה, יצירתיות, מהירות וריכוז, אז כדאי לשמור על אימונים סדירים ואף מעצימים. באותה נשימה, נמרוד מתחייב לרדת את הדקה ב- 100 מ' פרפר – משהו שאפילו אני בשיא שלי לא עשיתי בחתירה. האם הוא יצליח עד יולי?
