עולם המים הוא עולם מדהים, עולם חופשי ומאתגר בצורה מדהימה.
גדלתי בבני ברק כילד שמיני למשפחה שכיום מונה 12 ילדים. בהיותי ילד קטן, אבי הבטיח לי שאם אצטיין בלימודים הוא ילמד אותי שחיה ואנגלית – שני המקצועות שמבחינתי, מביאים לך את החופש: אנגלית מביאה אותך לכל מקום בעולם ושחיה פותחת בפנייך את הים הגדול.
כעבור זמן קצר, אחי הגדול החליט לבדוק את השלולית שנוצרה ממי הגשמים באתר בניה מול הלימודים. מתברר שהיא היתה עמוקה מדי ולכן הוא נשאר בפנים… אילולא ציון, המנקה של בית הספר, הוא לא היה איתנו היום. ציון, בחור גדול (190 לפחות), קפץ והוציא אותו כחול, ישר לבלינסון..
בעקבות המקרה, הבנתי שאני יכול לשכוח מלימודי השחייה ותמיד גם היו תירוצים אחרים – למה עכשיו זה לא הזמן ללמוד אנגלית.
למדתי תורה ובחופש הגדול (פחות מחודש), היינו נוסעים לים להשתכשך במים. תמיד קינאתי באלו ששחו, אבל עדיין המים גרמו לי להנאה מדהימה. בסופו של דבר, לא ידעתי אף לא לצוף ובטח שלא להחזיק את עצמי מעל המים ולזוז.
היום, לראשונה, הגעתי ללמוד שחיה על ידי אחד מהאנשים הנחמדים ביותר שראיתי ולפי מה שהבנתי – גם מהטובים ביותר בתחום השחיה. זו היה חוויה שלא ניתנת לתיאור במילים. היום, לראשונה בחיי, החזקתי את עצמי מעל המים מבלי לשקוע יותר מדקה. היום, לראשונה הבנתי עד כמה הקנאה שלי בשחיינים הייתה מוצדקת.
אורי לימד אותי בחצי שעה להתאהב במים, להיות עדין איתם ולקבל מהם אהבה בחזרה. היום, הם לא זרקו אותי החוצה, אלא עטפו אותי לחיקם כאילו אומרים לי "בוא, תשלוט עלינו, אתה יכול לנו.."
אחרי האימון עם אורי נשארתי לבדי במים וגיליתי שזו לא חכמה לשחות כשיש לידי שחיין שאתה סומך עליו ויודע לתקן לך טעויות. פתאום גיליתי שאני מזגזג, מתנשף ומחזיק בפנים פחות זמן. אך אני מוכן ללמוד מהטובים.
אני מוכן לאתגר. אורי אתה מוכן???!
מחר, אני מתחיל ללמוד במכינה של מכללת לוינסקי השלמת בגרויות, שם אני מתחיל עם לימודי אנגלית.
