האליפות הנוכחית אופיינה ברמה נמוכה יחסית ובנוכחות דלילה במיוחד.
אם באליפויות קודמות הגיעו כ-4000 מתחרים, מהם כ-3500 במקצועות השחייה בבריכה, הרי שהפעם הגיעו רק כ-2000 מתחרים, מהם כ-1500 בשחייה בבריכה.
בנוסף, רוב מוחלט של המתחרים הגיע השנה מרוסיה ואוקראינה, כשהייצוג של המדינות החזקות יותר באירופה בתחום שחיית המאסטרס, כדוגמת גרמניה, איטליה, צרפת או בריטניה, היה דליל מאוד יחסית.
עובדה זו גרמה לכך שחסר עומק במשחים, ולאחר הבודדים האיכותיים מאוד בכל מקצה, היה הפרש זמן גדול מאוד למקומות הבאים.
דוגמא מייצגת למדי: ב-200 פרפר גברים בגילאי 40-44. המנצח קבע תוצאה יפה של 2:16, השני – 2:19, השלישי 2:25, והרביעי כבר עשה 2:47 (!).
ניתן לומר שדלילות זו סייעה מאוד לנבחרת הישראלית בזכייה בכמות מדליות עצומה לגודלה – 53 מדליות, מתוכן 25 זהב.
ברור לי לחלוטין שבאליפות "נורמלית" עם המשתתפים הקבועים, לא היה לי סיכוי לזכות במדליית הזהב במשחה המים הפתוחים.
ולכן כדי לבצע סיכום והערכה עצמית של ההישגים שלי באליפות, אני צריך לחזור אל המטרות המוקדמות שקבעתי לעצמי בתחילת השנה.
מטרה ראשונה – 1:01 ב-100 פרפר.
עוד מיד בסיום אליפות העולם בשנה שעברה, ידעתי שאני רוצה השנה קודם כל לשפר את המהירות.
ביחס למתחרים שלי במאסטרס, הסיבולת שלי מעולה, אבל אני לא יכול להתחרות בהם במהירות.
אם ב-200 פרפר אני מתברג בצמרת, הרי שב-100 אני רחוק שנות אור מהראשונים, וב-50 פרפר ההפרש בכלל מגוחך.
ולכן החלטתי שהשנה אתרכז בשיפור המהירות, כשהמדד מבחינתי היה ה-100 פרפר.
וכך הפך משחה משני אצלי בד"כ למשחה העיקרי ולמטרה הראשונה.
כמו שכבר כתבתי, הקפדתי על אימוני כוח בחדר כושר, על גמישות, על טכניקה, וגם אימוני מהירות ככל שהתאפשר לי.
המטרה במקור היתה לרדת את ה- 1:02 (השיא שלי היה הרי 1:03.1), כשבחלומות המאוד אופטימיים שלי קיויתי אולי לרדת אפילו את ה-1:01.5.
אחרי שלא הצלחתי להתאמן כמו שרציתי, ואחרי תוצאות מאכזבות יחסית באליפות הפנימיה ואליפות הקיץ למאסטרס, קיויתי רק לעשות 1:02. אולי, ביום טוב, 1:02 נמוך.
התוצאה שעשיתי בסופו של דבר – 1:01.36 – התעלתה על כל הציפיות שלי, אפילו אלו מתחילת העונה.
מטרה שניה: מדליה ב-200 פרפר ושיפור התוצאה מאליפות העולם בשנה שעברה.
זו היתה כבר מטרה משנית, אבל קיויתי לשפר טיפה (מבחינתי גם שיפור בעשירית היה מספיק) את התוצאה, וכמובן שגם לקחת מדליה בשביל התחושה הטובה 🙂
בסופו של דבר התוצאה שעשיתי היתה איטית ב-6 עשיריות השניה, אבל בסה"כ וגם בהתחשב באימונים ש(לא) עשיתי, התוצאה יפה בהחלט.
ולמרות שהרמה בתחרות היה נמוכה יחסית, עדיין מדובר בתוצאה של מדליה בכל אליפות אירופה פרט לזו מספרד של לפני שנתיים – אז שחו עם חליפות גומי מהירות.
מטרה שלישית: תעודה בכל משחה אישי.
(בכל משחה מקומות 1-8 מקבלים תעודה)
בסופו של דבר המטרה התבררה כקלה מדי להשגה בגלל חוסר העומק במשחים באליפות הזו, אבל במקור המטרה נועדה להראות לי שאני מתקרב לצמרת האירופית, ולא רק ב"משחה הבית שלי" 200 פרפר.
התוצאות שקבעתי ב-200 גב, 100 פרפר, ואולי אפילו ה-200 מעורב, היו מזכות אותי בתעודה גם באליפות ברמה רגילה, ולכן אני יכול לומר לעצמי שגם מטרה זו הושגה.
בשנה הבאה תתקיים אליפות העולם בריצ'יונה, איטליה. ברור לחלוטין שהרמה תהיה גבוהה בהרבה, והציפיה היא לכ-11 אלף משתתפים (!). השחיינים החזקים במשחי הפרפר מגיעים מארה"ב ומיפן, ולמרות שאני עובר קטגוריית גיל, אני מניח שכדי לזכות במדליה ב-100 פרפר צריך יהיה לרדת את ה-59 שניות, וכדי לזכות במדליה ב-200 פרפר, אפילו תוצאה של 2:16 עלולה לא להספיק.
יהיה קשה, אבל גם מאתגר ומהנה.
