כמה מדהים הים, כמה עוצמתי, משתנה מעת לעת, מעניין. במאי 2010, כשערכנו את המשחה הראשון, הים היה גבוה, בתדריך הסברנו שכשהיאכטה מגיעה ליעד, חייבים לקפוץ ישר למים בכדי לא להרגיש סחרחורת, וכך היה, מ-8 יאכטות שונות כולם קפצו לים, הגיעו למצוף והתחילו לשחות בין גלים בגובה 2 מ', התמודדות שאין כמוה. אבל הפעם הכול היה שונה, טמפרטורת המים כבר לא 30 מעלות אלא 24, הים פלטה, המים צלולים, ניתן היה לראות דגים במעמקים סביב הריף המקסים מעליו ששחינו.
ביום שלישי, שלושה ימים לפני המשחה יוסי (בעלים של דרך הים) הצהיר שהים לטובתנו. עם צפי ליום נעים ואפס גלים הוא צופה משחה מטורף, וכך היה. הגענו ב-5:00 בבוקר כשעדיין חשוך, מדדנו מרחקים ומיקמנו מצופים, ב-6:00 הגיעו כ-60 שחיינים, מאמני הספיישל ורייצ'ל שארגנה את המשחה הנפלא, ב-6:45 עלינו על הקטמרן והפלגנו אל היעד, ב-7:00 הזנקה – השחיינים התחילו לשחות ולהקיף את היאכטות עם כיוון השעון.
עבור חלק מהשחיינים תחילת המשחה היא חוויה מלחיצה – העומק, קוצר הנשימה, המרחב…. לאחר המשחה, מישהי אמרה "בחלק מהזמן הייתי לחוצה ובחלק השני לחוצה מאד". יחד עם זאת, היא סיפרה את זה עם חיוך ענק ולא הפסיקה לדבר על החויה.
למשחה הצטרפה קבוצת שחיינים מהספיישל אולימפיקס אותם ליוו שחייני עולם המים ג'וש זילברשטיין (מהשחיינים המהירים בתחום המים הפתוחים בארץ) ורומן טיטישניידר (אלוף ישראל למאסטרס במשחי פרפר), רכזת ספיישל אולימפקיס בשחייה מיכל מגון ומנהלת שחייה מקצועית בעולם המים דנה עדן. לחלקם היה זה המשחה הראשון במים פתוחים, מדובר במשחה במים עמוקים (ברוב המשחה לא ניתן לראות את הקרקעית) ואין הסתגלות לעומק, ישר קופצים למים ושוחים לנקודת ההזנקה.
אין מילים לתאר את ההתרגשות שלי, כצופה ומלווה בסירת החילוץ, כצלם, ולבסוף כשחיין כשיצאתי עם ג'וש לספרינט של 1200 מ'. לסיום, שחייני עולם המים, דרך הים ושוונג לא ביישו אף אחד, וכפי שהבטיחו עוד לפני המשחה, שתו הרבה בירה (מהבר של דרך הים) למרות השעה המוקדמת – 8:15 בבוקר. שתינו לחיים ולעוד המון משחים מהנים עם חברים שיודעים לפרגן, ליהנות יחד והכי חשוב אוהבים את השחייה, המים וכל מה שמסביב.
תודה לכולם וסוף שבוע מקסים!
שלכם,
אורי סלע
