האימון הראשון שלי בחדר כושר לאחר כל כך הרבה שנים היה מ-ט-ו-ר-ף, מתסכל (!!!), עוד קצת מתסכל, אבל לא תאמינו גם מעניין ומלמד. אפילו אני, כשחיין, אחרי שנים של אימון ולימוד, למדתי שקיימים אצלי עוד כמה שרירים בגוף. האימון התחיל בבדיקת מטרות. חיזוק ידיים ופלג גוף עליון באופני ידיים (מצוין לשחייה) – לאט, קדימה, אחורה, אינטרוולים, אף פעם לא עשיתי אימון כזה בחדר כושר. אחרי התרגוּל הייתי חם ומוכן, בהחלט רעיון גאוני לעשות חימום בידיים במקום אימון ריצה או אופניים רגילות.
ואז הגיע אסי, המדריך שלי, ואמר שאני נראה חזק, הייתי ממש גאה, חייכתי ואמרתי לו "כן… אני שוחה מידי פעם". "ובכל זאת" הוא ביקש שנתחיל עם משקל קל, משקולת של 5 ק"ג בכל צד. ניסיתי להרים את המשקולת וישר אמרתי למדריך שצריך לשחרר את הבורג כי המשקולת כנראה מחוברת לספסל 🙂 ואז, למרות שאיגור, מדריך נוסף, הרים את זה עם יד אחת (כנראה שהמשקולת לא מחוברת לספסל…), אמר לי "אל תדאג, הכול בסדר" והחליף לי ל-2.5 ק"ג בכל צד. אופטימי, אמרתי לעצמי "קלי קלות" או כמו שהבן שלי אומר "קלי קלותה", שכבתי על המתקן, לקחתי הרבה אוויר הוצאתי פווווווווו אחד גדול, שום דבר לא זז! ואז הוא בא, התסכול.
בראש מורכן, הורדתי את המשקולת האחרונה והרמתי רק את המוט, לא נעים להגיד אבל גם המוט לבדו היה לא קל (בקושי הרמתי 10 פעמים). בקיצור, נשמתי עמוק ומשכתי להתאמן, ללא תוספות משקל בכלל, הרבה תרגילים מגוונים ומהנים (באמת שנהניתי) וכמובן סיימתי עם מתיחות. למחרת, כמו כל טירון, התוודעתי לעוד כמה שרירים לא מוכרים בחזה, בידיים ובישבן. אני כבר מחכה לאימון הבא של אסי והצוות.
