יש כאלה ימים שהכל מתחבר לך כמו בספרים. אולי הם נדירים אבל פעם ב.. הם מגיעים.
ביום חמישי האחרון היה לי כזה.
7 שבועות לתחרות "ישראמן" – אני רשום למקצה הקצר. בתוכנית שלי היה אימון "טריפל בריק", כלומר רכיבה 15 ק"מ וירידה לריצה של 4 ק"מ, וכל זה סט אחד כפול 3 סטים.
התחלתי את ה 5 ק"מ חימום באופניים ואז כניסה לקצב רכיבה של תחרות. עוד 15 ק"מ והחלפת נעלים זריזה וקדימה לריצה. ואז, הרגשתי "את זה" הרגשתי את הרגליים הקלות – את הירידה במשקל, את הגוף הקל, את הגמישות שצריך.
2 ק"מ הלוך, 2 ק"מ חזור. החלפת נעלים לקליטים, וקדימה לאופניים.
15 ק"מ ברכיבה פשוט עפים לי ושוב ירידה לריצה. עכשיו אני מרגיש מעולה – רגליים קלות, קצב פצצה, אני בשמיים.
חזרה לאופניים, חזרה לקליטים ושוב, 15 ק"מ רכיבה. שוב אני עף עם האופניים ויורד לריצה חמוש בנעליים החדשות, פותח צעדים ואני מרגיש שאני בסדר גמור.
ק"מ אחד לסיום, אני פותח את השעון, רוצה לדעת מה מהירות הריצה שלי עכשיו, בק"מ האחרון לריצה. ת ע נ ו ג!
ואז השעון צלצל….
סתם. האמת, שכל זה קרה באמת ביום חמישי האחרון. יש כאלה ימים שהכל מתחבר לך כמו בספרים. אולי הם נדירים, אבל פעם ב.. הם מגיעים.
