west logo heb white
תפריט
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
חיפוש
דברו איתנו

בלוג עולם המים

המחנה שלי בקפריסין – ספטמבר 2009

 

את המחנה הזה אני לא אשכח לעולם !

אמנם הספקתי לעבור 4 מחנות אימונים בעולם המים, שניים בים המלח ואחד בקיבוץ אפיק, אבל מחנה שכזה, מחוץ לארצנו הקטנטונת, לא היה ולא יהיה.

מלבד שהנסיעה היתה לצורך מחנה אימונים, בשבילי היה מדובר בטיול ראשון לחו"ל מאז טיול בר-המצווה שעשיתי בגיל 13 לאירופה .

למי שלא יודע, לאחר שחרורי התחלתי לעבוד בכיבוי אש, מה שלא אפשר לי לעשות את "הטיול הגדול של אחרי הצבא" להודו,תאילנד או לדרום אמריקה. לכן, מרבית טיוליי מסתכמים בצפון הארץ,ירושלים ואילת J ולכן, המחנה הזה, מלבד היותו מחנה אימונים, היה בשבילי טיול ראשון מבין רבים שאני מתכנן לעשות… אח, כמה נעים לחלום

האמת, התרגשות לא הייתה, למרות שכבר חודש לפני כולם דיברו על זה ושכנעו אחד את השני להגיע. לבסוף, הגענו 50 ח`ברה, באמת מהמשובחים שיש, למקום שלא ממש ידענו איך הוא יהיה.

הגענו בסביבות 4 בבוקר לשדה התעופה ואורי כבר כולו באטרף לאימון הראשון . אבל לפני זה אי אפשר בלי כמה תמונות… לא זכור לי כמות כ"כ גדולה של צילומים ונראה היה כי יותר הצטלמנו מאשר התאמנו.

הטיסה ארכה לדעתי פחות זמן מאשר לוקח לי להגיע על הקטנוע מגבעתיים ללימודים ביום א` בבוקר. בלי לשים לב וכבר היינו בקפריסין . האמת, לא משהו … ממש כמו אילת …

והדרך למלון ? כמעט כמו עזה … לעזאזל, לאן הגענו ???

אבל אז, אחרי שעה ומשהו נסיעה באוטובוס, כולל עצירה ובדיקת דרכונים בגבול בין תורכיה ליוון שנמצא בכלל בתוך ניקוסיה הקפריסאית, הגענו לגן העדן שלנו, אי שם בצד התורכי של קפריסין, במקום שכנראה איש לא שמע עליו, עד עכשיו…

מלון דירות מדהים, על חוף הים, כשהשמש בדיוק באמצע השמים הכחולים, בריכה יפהפייה שמחכה רק לנו ומסביב הכול נוף, גלים ושקט.

אמרתי כבר שאורי בטירוף ??? לא הספקנו להתארגן, אורי דוחף 2 לחמניות לפה וקופץ לשחייה זריזה בים בגלים די מפחידים של מטר וחצי.

יום ראשון בקפריסין, כולם קצת עייפים, אוכלים, מתארגנים על החדרים, אימוני ערב יום ראשון,עוד ארוחה ואז מגיע לו הבילוי הראשון בקפריסין.

שכחתי לציין שכולם קיבלו הוראה מיוחדת לקנות בקבוק אלכוהול בדיוטי פרי ולהביא אותו למלון. נשבע לכם שאני לא זוכר כזה בר מאולתר משובח כ"כ.

האנרגיות היו מדהימות ! כולם הכירו אחד את השני ונפתחו בצורה מדהימה, וגם מי שלא כ"כ היה בעניינים מצא את עצמו לפתע כוכב הערב, בזמן שמסביב 3-4 ברמנים מתפקדים במסירות מטורפת ומשקים את כולם באלכוהול משובח.

וזה היה רק היום הראשון במחנה.. ולכן לא אפרט על כל יום שעבר. הרי אם אתחיל לכתוב לכם על האימונים, על האווירה והצחוקים לא אסיים.

איך אפשר להתחיל ולסיים לכתוב על מסיבת הבריכה המטורפת שהייתה או על היוגה עם התורכייה שכל הזמן אמרה לנו "רילללללללללללקס", על השיט המדהים ביום האחרון כשכולם קפצו למים בלב המפרץ או על תחרות הקארטינג שבה גילינו ששרון ורותי הן 2 נהגות שודים מטורפות ושאיתן אסור להיכנס לאוטו …

ואיך אפשר לשכוח את הדרך חזרה למלון בערב שבת כשלפתע בלב כפר תורכי, האוטובוס ( אם אפשר לקרוא לו ככה ) נתקע , ותושבים נחמדים יצאו והציעו לנו מים ותאנים טריות מהעץ. וכמובן את השמחה לאיד של אהוד שגילה שהמפתחות לחדר נמצאים אצלו ולכן ה"נביילות" ( במבטא אשכנזי כבד ) לא יוכלו להיכנס לחדר ולשבת במזגן בזמן שאנחנו סובלים בחוץ ( מה שכמובן התברר כטעות כי הדלת לחדר הייתה פתוחה… )

איך אפשר לשכוח את תמר וחפצי המדהים שצילמו כל רגע ורגע בכל פוזה אפשרית במהלך המחנה. את רייצ`ל שדאגה לנו לכל דבר שלו נזדקקנו , את שף, השף התורכי שפינק אותנו במטבח, את ארוחת ערב שבת עם הקידוש, שהייתה בשבילי הראשונה בארץ זרה.

איך אפשר לשכוח את האימונים, את הים המדהים ששחינו בו, את השקט שהיינו בו . את יובל מיכאלי המקסים שנתן לנו את המקום שלו כדי שנעביר בו מחנה אימונים כזה מטורף. את אורי ורן, שלא רק שהם מאמנים כאלו טובים, הם גם חברים של אמת.

ואם לסכם בכך, לא מדובר פה סתם בחברות, כי "עולם המים" זו משפחה .

את המחנה הזה לא אשכח לעולם!

שלכם,

תומר

בואו לבקר אותנו במרכז השחיה וההידרותרפיה של עולם המים

מוכנים לקפוץ למים?

07.08.22

לקוחות יקרים

ביום ראשון תשעה באב כל המרכזים של עולם המים פתוחים כרגיל למעט סניף קריית אונו – עירונית שיהיה סגור.

הסניף בבית נועם בקריית אונו בריכה טיפולית
פתוח כרגיל.