מייקל פלפס, מאחוריך!

אלעד שומרון , ילד בן 11 מנצל את החופש הגדול על מנת באמת להפוך את השחייה שלו למשהו אחר.

כחלק מהעבודה, נמדד לאלעד 100 מ' "בקצב" דופק כ- 75% , הזמן עמד על 2:21, עם כ- 30 תנועות לבריכה.  סה"כ, זמן מצוין, אך עדיין אין יעילות כלל בגריפה.

בשבועיים הראשונים, עבדנו על קו זרימה, שהראש לא יזוז, הידיים בתוך המים לא יעלו וירדו, לסגור אצבעות ( למרות שלפעמים שוחים עם אצבעות פתוחות לרפיון), גלישה ארוכה ואיטית.

קשה לנער להבין שאם שוחים לאט, מתקדמים יותר מהר, זה ממש לא נתפס. אבל כן צריך לעבוד על סגנון, סגנון ועוד קצת סגנון. בכל גיל, בכל מצב ובכל רמה הסגנון הוא החשוב ביותר.

לאחר כשבועיים, על מנת שלא לתסכל את אלעד, מדדנו שוב 100 מ' –  וכבר אז ראינו תוצאות: פחות תנועות, פחות מאמץ והמהירות גדלה ב- 20 שניות.

עוד שבוע חלף ( השיעורים מתבצעים פעם בשבוע בלבד) והורדנו עוד כמה שניות ל- 100 מ'.

לאחר חודש וחצי של עבודה על סגנון וקצת מאוד תרגילים אירוביים, אלעד עשה 1:36 דקות ל- 100 מ' חתירה!!! תוצאה מדהימה לכל הדעות וזה עוד לא הסוף – 16 תנועות בבריכה איטית, כמעט כמו מבוגר.

כעת, המטרה היא ירידה של ה- 1:30. זה יהיה קשה מאוד. האם נצליח ??

אלעד הפסיד שיעור לפני שבוע. אין מה לעשות, בכל זאת חופש גדול… אין ברירה, צריך לעבוד על הדברים הכי קטנים. אז הלכנו על קיפרים, יציאות מהקיר והתחברות נוספת למים. בשלב זה, אסור למדוד. שבועיים ללא  שיעור יכולים לדכא את השחיין, ובכל זאת, מדדנו 50 מ' והזמן היה מדהים: 42.8

בעוד חודש זה יקרה (או שלא?) – פחות מדקה ושלושים שניות (52 שניות ב- 3 חודשים)!

אלעד בשלב ההתחלתי:

אלעד לאחר חודש וחצי:

אלעד באימון קיפרים