עקב האכילס של טריאתלטים רבים הוא בתחום השחייה. בניגוד לרכיבה ולריצה בהם לכמות ולעצימות האימונים יש חשיבות גדולה, בשחייה לטכניקה ולסגנון עיקר החשיבות.
ההשפעה העיקרית על הטכניקה נעשית בתקופת הילדות ולכן למי שלמד שחייה בילדות יתרון גדול על כאלו שהחלו לשחות רק בגיל מבוגר יותר.
למעשה – אדם שהיה שחיין בילדות ויצא לפגרה של שנים רבות, יימצא את עצמו חוזר לכושר שחייה בצורה מהירה מאד ופוטנציאל ההצלחה שלו יהיה כמעט תמיד גבוה יותר מאדם שלא שחה בילדותו והחל לשחות רק כבוגר, גם אם הוא מתאמן שעות רבות.
על מנת לצמצם את הפערים הללו מומלץ להתאמן בקבוצת שחייה. הסיבות לנושא הן מגוונות:
בקבוצת שחייה, בהכרח, רמת השחייה תהיה גבוהה יותר. ואתם הרי יודעים מה אומרים- אתה הממוצע של הסובבים אותך.
יותר עבודה על טכניקה- מאמני שחייה נותנים דגשים רבים יותר על אימוני טכניקה. שיפור הטכניקה מקל על השחייה בטווח הארוך, מקטין את מספר התנועות של השחיין ומשפר את יעילות השחייה.
עובדים על עוד סגנונות- קבוצות שחייה מתאמנות על ארבעת סגנונות השחייה- חתירה, חזה, גב, וחתירה. העבודה על מגוון סגנונות מחזקת שרירים נוספים בגוף הספורטאי ומשפרת את יעילות השחייה ומהירותה.
חשיבות האימונים- בטריאתלון – בשל המורכבות – מספר האימונים, סוגי האימונים- שחייה, רכיבה , ריצה , אימוני החלפות- ובשל העובדה שמקצה השחייה הינו המשחה הקצר יותר – מעניקים לשחייה חשיבות נמוכה. קבוצת שחייה המתאמנת 3-4 אימונים בשבוע מאפשר לטריאתלט קפיצת מדרגה משמעותית ברמת ואיכות השחייה שלו.
שחו בעוצמה!