פסח הגיע
מניחה שכששורות אלו יצאו אל המים נהיה כבר אחרי,
לכבודו של זה(פסח),ולבקשתה של נופר:"אבישג אני צריכה גביעים פה למדף…(עולם המים).
רוקנתי את מדף גביעי עונת המים פתוחים שחלפה,
או ניקיתי בשפת החג.(תכל'ס, בנינו, הדבר היחיד שניקיתי).
אביב בתי הבכורה (8),הביטה במעללי בעצב…"הגביע הוא שלנו ולא ניתן אותו לאף אחד!?.
מסתבר שהלמידה הכי גדולה היא דרך ליבן של בנותיי,
איזה כיף לשחרר!!!
ברוכה הבאה,
עונת המים הפתוחים החדשה,
ויאללה באלגן בדרכה לכיבוש פסגות חדשות.
ו….. הפסגה הראשונה,
תחילתה בשלהי החורף כשאורי מלמל לי משהו כזה:
"אבישג, אני חושב על לחצות את הכנרת לאורכה, את יודעת יש לי יומולדת במאי… וזה משהו שממש הייתי רוצה לעשות".
21 בום, בארור שכשהרעיון הפך למלל הוא בדרכו לרקום עור וגידים, בארור.
במהרה לא רק שמצאתי את עצמי נמנית על צוות הצולחים, (ולא אמא לא תעזור עונה שחונה, אצלנו בשכונה אנחנו נסמן v על 21 ק"מ),מצאתי את עצמי בצוות ההפקה, כי מי מסוגל לסרב לפריק של הדבר?
במהרה הפכה מערכת השעות האישית שלי, מותאמת למנת הקילומטרים השבועית שעליי לגמוע ,25 ק"מ לפחות.. כשבדרך לשם אני מוותרת על אימוני חמישי האהובים במיוחד עם זהר גלילי, כשבעבודה המשמרות מותאמות לאימונים, ובבית הבנות יודעות שאם אמא איננה בבוקר היא בים או בברכה, עובדת על הפודיום הבא(מעץ תפוח לא נופלות אגסיות), והכנרת ?היא רק תרוץ, העונה בפתח ובשביל להשיג יעדים צריך לעבוד.
יאמר לזכותו של מיסטר בונזור (הלא הוא פריק של הדבר)
שבמסגרת ההפקה של ה-21 ק"מ, זכיתי להכיר שחייני על, שחוץ מהיותם ברמה המקצועית מהשורה הראשונה בארץ, הם גם אנשים נפלאים, ואם מישהו ישיג אותי (למרות שהכנרת זו לא תחרות ובאתי להנות)…מה שקרוב לוודאי יקרה, תמיד אוכל להתנחם בכך שהוא נפלא? לא?
זהירות ספויילר:
בפסגות הבאות דווח ממשחה ה-21,ביכורי ים, והפלוטילה.