טד ניקוסיה היא אחת החוויות המטורפות שחוויתי בחיים.
זה התחיל בכלל בשיחה ראשונית, בה שוחח איתי בחור בשם פול שהיה גם בטד העולמי ואחראי על כל מערך ההדרכה של המרצים בטד ניקוסיה.
כמובן שמאוד מאוד התרגשתי, מסתבר שהם כבר ידעו עליי ממש הכל. הם עושים בירור ממש רציני ואחר כך שוחחו איתי שעה וחצי על מנת לראות אם יש לי בכלל נושא כלשהו שכדאי וראוי להעביר לעולם כולו.
בכל הזמן הזה, של הראיונות הטלפוניים, הייתי בטוח שמדובר בעצם במעין סוג של בחינה, שבודקים אותי כל הזמן.
הסתבר לי כי אישרו אותי והייתי אחד הדוברים כבר מהשלב הראשוני.
התהליך הזה, של להתכונן להרצאה בטד הוא די מטורף.
זהו תהליך מאוד אמוציונאלי וחזק אשר מצריך מספר מאמצים במקביל – הן עבודה על האנגלית והן עבודה על המסר שאתה רוצה להעביר לעולם.
המסר שלי היה "הכוח של הקבוצה". לתפיסתי, יש דברים שאי אפשר לעשות כבן אדם אחד בודד ואתה חייב את הקבוצה, זה מה שירים אותך ויאפשר לך להוציא הרבה יותר, וזה היה מדהים.
למדתי איך לעמוד ולהרצות ב 18 דקות.
בהרצאה הראשונה שהעברתי, שאלו אותי בסוף "אורי כמה זמן נראה לך שלקח לך?" עניתי שבערך 22 דקות.
למרבה ההפתעה הסתבר לי שדברתי ודברתי עצם כ- 56 דקות – הבנתי שחרגתי ויש הרבה על מה לעבוד.
בכל יום, מיד לאחר העבודה, המשכתי לעבוד ולתרגל את ההרצאה, על המסר.
חשוב היה לי שהמסר יהיה חזק, כזה שיסחוף רבים אחריו.
בכל תקופת ההכנה היה לי חשש מעצם ההופעה מול טד ניקוסיה וטד העולמית. כמעט, בכל יום הייתי בטוח שהולכים לעצור איתי את התהליך.
ואז הגעתי לקפריסין. עד יום לפני ההרצאה בקפריסין, שיניתי את ההרצאה כמה פעמים ולכמה כיוונים.
כשהגענו לקפריסין אירחו אותנו בצורה הכי טובה ויפה שיכולה להיות, נתנו לנו להרגיש מדהים, ממש תחושה של בית. יום לפני הכנס הכרנו מרצים מכל העולם, שמענו עוד ועוד וראינו איך נרקמים קשרים בין האנשים.
מספר דקות לפני שעליתי לבמה הכול הרגיש לי – ההתרגשות, ההזעה, הלחץ -זה היה די מטורף, אבל ברגע שעליתי על הבמה הכל חזר, כל האנרגיה, הכוח, כל מה שהתאמנתי במשך השבועות האחרונים וזה היה פשוט מדהים – אחת החוויות העוצמתיות.
אלו היו 3 ימים של כנס עם מרצים חזקים מכל העולם.
בעוד חודשיים הכול יעלה לאתר האינטרנט של TED (את ההרצאה ניתן לשמוע כבר עכשיו באתר עולם המים – תדלגו ל 1:20 בשעון) ותוכלו לשמוע את החוויה – אחת הנדירות בעייני וללמוד מטובי המרצים.
חשוב לי להודות למשרד של גלעד עדין, למילה שעבדה איתי שעות על גבי שעות. למיכל שסייעה לי עם האנגלית וגם לפול, שעבד איתי מחו"ל בכל ערב, אפילו במצבים שלא יכולתי ללכת 10 מטר אחרי. הם וכל העבודה הקשה הם אשר בנו אותי.
ביום למחרת, אחרי כל התהליך, פתאום הצלחתי לשמוע גם הרצאות של אחרים, בלי כל ההתרגשות, בלי לעמוד מול כ- 400 איש, ופשוט ליהנות מהחוויה ומהאווירה, לדבר עם שגרירים ואנשי עסקים ומרצים נוספים מהעולם על התהליך שלי ועל המסע של הקבוצה. זאת היתה חוויה שאין כמוה.
היה מעניין ואני רק מצפה לקבל עוד חוויות ולהכיר עוד אנשים.
