שוחים עם הזרם
פורסם בגלובס ב- 6.6.07
חוגי השחייה לתינוקות הפכו לטרנד אופנתי, ובארץ פועלות כ-100 בריכות שבמימיהן משכשכים פעוטות בני חודשים ספורים. רגע לפני שאתם נותנים לתינוק שלכם לקפוץ למים, כדאי שתבדקו את הבריכה ואיזה תעודות יש למדריך > דיאנה בחור-ניר
איזה חוג העשרה כבר אפשר להציע לתינוק בין שלושה חודשים, שרוב זמנו עסוק בלאכול, לפלוט, לייצר חיתולים ריחניים ולהוציא גרעפס? מאות הורים השלימו עם העובדה שיוגה, ניטשה ולימודי יפנית ייאלצו לחכות, והתפשרו על פתרון מתאים יותר לשלב ההתפתחותי הזה. חוגי שחייה הם הפתרון הלוהט לדרישה הזאת. מדובר בתענוג לא זול: 300 שקל ל-4 מפגשים, בני חצי שעה כל אחד, וכולל הפעלות ומשחקי מים של ההורה עם התינוק לצלילי שירי ילדים.
לנגי שלחה את שני ילדיה (בני חמישה חודשים ושנתיים) כתינוקות לחוג בבריכה בנוף ים: "שמעתי על זה מחברים, קראתי ב'הורים וילדים', והחלטתי לנסות. זו פעילות מדהימה, שאני והם כל כך נהנים ממנה. זה תורם המון מבחינת חיזוק. יש כל מיני חוגים, כמו יוגה לתינוקות וכדומה. אני התחברתי לזה".
ההפעלות האלה נולדו לפני כעשור כפתרון טיפולי בעיקר לילדים הסובלים מליקויים שונים, וב-4 השנים האחרונות קיבלו תנופה רצינית, כזמן איכות אקסקלוסיבי להורים עם תינוקות. רואים את זה במספר הבריכות הייעודיות (מקורות, מחוממות, מחויבות בבדיקות כלור וחומציות שוטפות) וגם במספר המכללות שהוסיפו לימודי הפעלה לתינוקות במים (בית איזי שפירא היה החלוץ, אחריו הגיעו בשנים האחרונות וינגייט, אוהלו, סמינר הקיבוצים, מכללת ספיר ומכללת וושינגטון).
ימית נוי-כספי, מלכת היופי לשעבר (1987) מדריכה ומנהלת בריכה כזאת עם בעלה בקיבוץ נצר-סירני, מספרת על מימדי התנופה: "התופעה קיימת בכל אזור בארץ, אבל זה צובר תאוצה. מהמדדים הסטטיסטיים שעשינו כשהקמנו את הבריכה, לפני 4 שנים היו 40 בריכות, והיום יש כבר קרוב למאה, כולל במקומות שהם לא אזורים בתוך אוכלוסייה רחבה. לא רק באילת כעיר דרומית, למשל, אלא גם ביישובי ספר, כמו עמוקה בצפון, מה שאומר שהמודעות מאוד גדלה".
האטרקציה המרכזית והפוטוגנית בשיעורים הללו, היא הצללת התינוקות במים. המדריכים טוענים שתינוקות משמרים בחודשים הראשונים לחייהם רפלקס צלילה. הרפלקס לא עובד תמיד, ולא מעט תינוקות בולעים מים ומשתעלים בניסיונות הראשונים. אורי סלע, מדריך ומאמן שחייה טיפולית ושחיית פעוטות, מנהל של "עולם המים", בתל-אביב: "זה רפלקס שנשאר מהרחם, ומאפשר לפעוטות לעצור את הנשימה בלי לבלוע מים עד גיל חצי שנה, אבל אנחנו גם מלמדים איך לעצור את הנשימה בלי לבלוע מים. אני מרגיל שבכל פעם שאני מרים אותך וסופר עד שלוש, אחרי זה תצללי. אז בהתחלה אולי תבלעי קצת מים, אבל אחרי כמה פעמים, רואים שעצם ההרמה תביא אותם לעצור את הנשימה".
סלע טוען שהתפתחות המוטורית של הילד היא לא מהצלילה, אלא מהבעיטות, מההליכות, מהפעילות במים. גם עצם השהייה במים בלי צלילה מחזקת לילד את הריאות, בגלל הלחץ ההידרוסטטי".
לא ברור איך הצללת תינוקות מתיישבת עם שמירה על סביבה סטרילית ועם הרתחת מים עד גיל שנה. ורד אלקיים-איתן, מורה לשחיית תינוקות ורכזת קורס מדריכי שחיית תינוקות בבית ספר למאמנים בוינגייט, בעלת בריכה בהרצליה, טוענת שברמת תחזוקה טובה של הבריכה אין סיבה לדאגה. הדבר המטריד לטענתה הוא הפעלה לא מוסמכת: "יש בתחום הרבה מדריכים לא מוסמכים, שלא עברו קורס. הקורסים דורשים סטאז' ברמה כזו או אחרת. אי אפשר להתחיל לעבוד בלי לעבור את השלבים האלה". אלקיים מוסיפה: "איפה שאין בריכה ייעודית מותאמת ושזה לא יקר, זה מחשיד, כי להחזיק בריכה כזאת זה סיפור יקר. זה לא יכול להיות בקאנטרי קלאב רגיל, כשאין פיקוח על איכות וטמפרטורת המים. הבריכה צריכה להיות מקורה, זה דברים שאם לא מקפידים עליהם, תינוקות נפגעים".
ספק מה העוללים המוקפצים והמוצללים יזכרו מן החוויה, ואין דרך חד-משמעית למדוד את התרומה ההתפתחותית. אבל רוב המדריכים יסכימו שהתרומה לקשר עם ההורה, היא הדבר העיקרי. ימית נוי: "יש פה בהחלט קשר מאוד עמוק של הורה-ילד. לנו, כאמהות מניקות, יש את התחושה הגופנית הנקייה של גוף אל גוף. האבות פחות מקיימים את זה, גם כשעושים אמבטיה לתינוק הם לבושים וזה רק מגע ידיים. ברגע שההורה נכנס וגופו חשוף וגם הילד, יש גם קשר של מגע. הרבה פעמים בימי שישי שהם לא ימי עבודה במשק, רואים הרבה אבות במים".
אורי סלע מאשר: "זו חוויה כל כך חזקה של קשר הורה-ילד עם עוד ילדים, להצליל אותו, לשחק איתו, לצלול איתו, ללמוד שירים, לצחוק איתו. יש לי הורה שכל הזמן עובד, איש היי-טק, שכנעתי אותו בכוח להגיע, והיום הוא פשוט אחד ההורים הכי מתמידים. אם הוא מפסיד שיעור פעם אחד הוא משלים באדיקות".
