073-7579019
 |  כניסה ללקוחות  |  EN

לרוץ עם ראם חצי מרתון / אליה בלילה

פורסם בקטגוריה: טריאתלון ,לקוחות מספרים ,
בריכה טיפולית | שחייה שיקומית | טיפול במיםראם חגג שנה יום לפני והרגע להגשים עוד חלומון קטן – הגיע: לרוץ חצי מרתון עם בני הקטן, ראם. הכל היה מתוכנן כמו מבצע צבאי. זמן השכמה, זמן החתלה, זמן בקבוק, זמן בידיים וזמן בעגלת הריצה.. המרוץ מתחיל ב- 06:30, את ראם אעיר ב- 05:15 ומיד בקבוק, להחליף חיתול, ולצאת לדרך. כמובן שלדרך הצטיידתי בכל מה שאצן חצי מרתון חייב שיהיו לו למרוץ: חיתול להחלפה, בקבוק מטרנה וצעצועים.. ליתר בטחון הוכנה מראש תוכנית ב’ למקרה שראם לא ממש יקום על הצד הנכון של הבוקר: “לחתוך” הביתה באמצע – להשאיר אותו אצל אמא דבורה/אשתי האהובה (ששמחה על ההזדמנות להמשיך לישון עד מאוחר) – ולחזור לסיים את המרוץ כי “התחלנו ולכן נסיים”. כדי להתרגל לעגלה ובעיקר כדי להרגיל את ראם, רצנו כמה פעמים בפארק, ריצות ארוכות בהן אני רץ, דוחף ומקבל חיוכים מהעוברים ושבים, וראם? ובכן מסתבר שהריצה המשותפת מאוד עייפה אותו והקטנצ’יק היה נרדם איך שהדופק שלי היה עולה.. ובכן, הבוקר הגיע ובדיוק ב05:15 הערתי את ראם שלא הבין איך זה שהיוצרות התהפכו ובמקום שהוא יעיר אותי כמדי בוקר – הפעם הקדמתי אותו ואני הוא המעיר. ההתארגנות בבית היתה מהירה ולפי התוכנית וחמושים בהרבה אנרגיות, הגענו לקו הזינוק. הזינוק היה מרהיב. נחיל רצים צפוף, ארוך וממושמע. מרוב עניין, רצים מסביב והמולה – ראם ממש לא הראה סימני הרדמות וזה הלחיץ כי תיארתי לעצמי שאמנם לילד יש סבלנות אבל אין סיכוי שהוא יסכים לשבת שעתיים בלי לצווח שנמאס לו… לאחר חצי שעה של התבוננות וסקרנות, נעצמו עיניו של העולל והוא העביר לו 45 דק’ של שינה עמוקה ורוטטת, תוך כדי שאנחנו מתקדמים לנו בנחיל הרצים ונהנים (נהנים=אני נהנה) מהאווירה, המסלול והחוויה המשותפת. הכל היה לפי התוכנית ואת אלא שרצו לידי ושאלו “מה יקרה אם יימאס לו?”, הדפתי בנחישות והסברתי ש”יש דברים שלא שואלים כדי שלא יקרו!”.. לאחר שעה ורבע של ריצה, ראם התעורר ועורר בי את החשש שיימאס לו אבל החוויה נעמה לו ביותר והוא החל צורח לכל מי שרק הסכים לסובב אליו את ראשו ולקבל חיוך… ככה זה נמשך חצי שעה: אני רץ – ראם צורח למי שהוא רואה וכשמסתכלים עליו – נותן חיוך גדול ו.. הבא בתור.. רבע שעה לפני הסיום ואני מרגיש כבר את ברכיי הדואבות שלא מבינות מה זה הסיפור הזה עם העגלה. אחרי כמה דקות של שקט, הבנתי ששוב, העייפות גברה על ראם והוא חזר לישון – הוקל לי וידעתי: את המרוץ הזה אנחנו מסיימים יחד!! את 2 הק”מ האחרונים עשינו בריצה מהירה ואת קו הסיום, לאחר שעתיים וארבע דקות, חצינו כשאני מחייך מאושר וראם נוחר ולא נותן להמולה מסביב להפריע לשלוותו. כמו תמיד בסיום אתגרים – הכיף גדול, והמחשבות כבר מחפשות את החוויה הבאה.. אליה בלילה אתם מוזמנים לבקר אותנו בעולם המים של אורי סלע – מרכז ללימוד שחיה והידרותרפיה