מה ששם היה ומה ששם קרה – זה כבר טלנובלה – סיכום למרוץ חצי מרתון בית שאן

תזכורת: 11.11.11 אני מסיים בין האחרונים את האולטרא ומצהיר מיד" "הנקמה בתנור!"

לחכות לשנה הבאה זה רחוק, אז החלטתי שהנקמה תגיע היום, והמטרה להתפוצץ בתחרות הזו.

מה ששם היה ומה ששם קרה – זה כבר טלנובלה.

למשימה המיוחדת גויס המלאך, איל פרל, שחיכה לי 3 שעות בקו הסיום באולטרא ועל אף ששירי אשתו הגיעה אז עם ילדיו, הוא ביקש ממנה לחזור חזרה בלעדיו והוא נשאר לחכות לי עד שאסיים.

יום לפני המירוץ המלאך אישר שהוא יהיה הפייסר האישי שלי.

בבוקר, לא מצאתי את פרל, כי היו שם עוד 3000 רצים אחרים, אבל מצאתי את ערן שומרון, שהסכים לעשות את התחרות בקצב שלי – חלמתי על קצב 4:40 דק לק"מ.

נקודת זינוק: לראשונה בחיי, אני נדחף ליד שער הזינוק – צפוף בין המון גברים אחרים.

כבר אני מצטער שאני כאן. גברים יקרים, על דאורדורנט, שמעתם?! – . יש פתרונות, תשתמשו בהם 🙂

יריית זינוק ואני יוצא עם ערן – לראשונה בחיי, אני רואה רק כמה עשרות רצים לפני ולא  נחילים של מאות רצים לפני (כמו בכל המרוצים הקדומים). כלומר, אני עם הראשונים. ק"מ ראשון מצפצף 4:22, אחריו מגיע ק"מ שני 4:12 ….רגע, ערן…..הלוווו איפה ה 4:40 שלי? ואז ערן שואל אותי "מה קורה?", אני מדווח ש"הכל תקין" ומאחל לעצמי לשבור שיא אישי ב5 ק"מ ואז אפרוש לקצב הנוח שלי.

אבל,  עם האוכל בא התאבון ומיד אני בוחר את המטרה הבאה – יאללה "נרביץ" שיא אישי חדש ב 10 ק"מ, ואחרי זה אני פורש לקצב הנוח שלי. כמובן שאחרי "שטיח המדידה" של ה 10, אני מרגיש שהיום אני פורע את השטר ומכוון לשיא אישי ב 15 ק"מ.

ושוב זה מצליח.

משם כבר היה קשה יותר, כי מגיעות העליות לבית שאן והקצב שלי יורד ואני מתחיל להרגיש שזהו להיום, די, אני רוצה קצב נוח. כאן, נכנס שוב ערן לתפקיד ועובד ממש קשה להוציא ממני עוד. הודות לערן, בתוך תחרות אחת שיפרתי 4 שיאים אישים:

שיא אישי ב5 ק"מ – 21.5 דק – הזוי.

שיאי אישי ב 10 ק"מ – 43:50 – חלומי.

שיאי אישי ב 15 ק"מ.

שיאי אישי בחצי מרתון – תוצאה 1:34:21.

דופק ממוצע 180!!!

אין לי ספק שערן הוציא לי את המיץ – היו לי המון נקודות שערן לקח אותי קדימה. כשהגוף והרגליים שלי התעייפו, הוא מצא את המילים הנכונות להמריץ אותי.

רוצים דוגמאות?

"יא אפס, תתחיל לעבוד – אני נשבע לך שאני כותב בפורום שאתה לא התאמצת , אתה כתבת שאתה בא לעבוד!! תתחיל לעבוד!!"

"יוסי אני א…. אותך, אתה דופק לי את התוצאה! תתחיל לרוץ, בוא הנה, בואאאא הההננננההה, תגיע אלי"

"עכשיו מתגברת מעמוד הזה ועד לעץ ההוא – עוד אחת".

כל משפט שלו, הזיז אותי קדימה. כל משפט שלו, "העיר" אותי עוד קצת.

ערן, תודה כבר אמרתי?

לרחלי ולי יש בדיחה אישית – שאחרי אימון ריצה טוב, אפשר להתאהב גם בסתם "אבן" – רחלי, תתארי לך מה קורה  אחרי תחרות כזאת ….

תודה לכל המהמרים שהשקיעו אנרגיה לדרבן אותי – אני מאוד מרוצה. ללא ספק השארתי את "הכל" בריצה. והכי חשוב, נקמתי את נקמתי באולטרא! 🙂