073-7579019
 |  כניסה ללקוחות  |  EN

בדרך ל 166 ק”מ בסובב עמק – תובנות מריצות סופ”ש

פורסם בקטגוריה: כללי ,
  • בית
  • כללי
  • בדרך ל 166 ק”מ בסובב עמק – תובנות מריצות סופ”ש
בדרך ל 166… תובנות מריצת שבת. שבוע יום ההולדת שלי הכיל בתוכו המון עומס ועיסוקים . שילוב של חגיגות יום הולדת מרגשות , עם עומס גדול בעבודה, משפחה וילדים , סיום לימודי תואר שני , סדנא להעצמה אישית , והאימונים שעל הדרך. כל אלה הבטיחו שבוע מאתגר במיוחד. סופ”ש המתוכנן כלל בתוכו 3 מקטעי ריצה שהסך הכולל שלהם אמור לעמוד על 83 ק”מ ב 24 שעות פחות או יותר ובסה”כ 123 ק”מ שבועיים. ידעתי שזה לא יהיה פשוט , לא תיארתי לעצמי עד כמה . סוף השבוע החל ביום שישי לפנות בוקר ב 4:30 בבוקר . יצאנו לריצה של 25 ק”מ , 5 חברים לכיוון הירקון המזרחי. היתה ריצה נחמדה מאד עם שילוב של רוח קרה בקטעים מסוימים . מלכתחילה הגדרנו כי החשיבה צריכה להתמקד בריצה של 83 ק”מ ולא להתייחס למרחק כאל מרחק קצר יותר. קצב 6:02 דק לק”מ הביא אותנו די מוקדם חזרה ובתחושה מצוינת לסוף הריצה . המקטע השני החל בשעה 17:30 אחרי יום גדוש ועמוס – ריצה של 13 ק”מ עם בנות “רצות קרוב לבית “- בשדות רעננה לכיוון פולג . ארחיב על הגיבורות הללו בפוסט אחר . אבל בכדי להדגיש את גודל ההישג שלהן – צריך להבין כי מדובר הנשים שהחלו לרוץ לפני שנה וחצי – שנתיים , בחודשים הראשונים הנשים האמיצות הללו שילבו הליכה וריצה וכיום כבר רצות לכל דבר . הריצה נמשכה כשעה וחצי ולאחריה התעסקתי כמעט בכל דבר מלבד לאכול ולשתות . המקטע השלישי החל ביום שבת בשעה 6:00. סיבוב של 20 ק”מ דרך הפרדסים של גליל ים- פארק הרצליה – חוף הנכים ומשם לחוף הצוק ועוד סיבוב של 25 ק”מ מחוף הצוק ליפו וחזרה . התחלנו חמישה – חיים , עדי ואנוכי שאמורים היינו לרוץ את המרחק המלא ואלי ואיתי שצריכים היו לרוץ 20 ק”מ . החלק הראשון של הריצה עבר בצורה מצוינת – המסלול שלנו כולל בתוכו ברזיות בכל 4.5 ק”מ ולכן כמעט ואינו מצריך נשיאת מים . ברמזור של פארק הרצליה עמד רכב עם אישה מעט מבוגרת . סימנו לה שיש לה פנצ’ר והיא השיבה בנפנוף יד שהיא יודעת .למרות הפנצ’ר היא החליטה שהיא ממשיכה לנסוע . לאחר שראתה שצמיג כבר אין לה וכל שנותר הוא רק הג’אנט החליטה הגברת לעצור בצד. התלבטות של 2 שניות והחלטנו לחצות את הכביש ולסייע בידה . חיים הוציא את הציוד , עדי סדרה משולש אזהרה , איתי פתח את הברגים ואלי תפעל את הג’ק. 5 דקות והיינו אחרי הסיוע עם גברת אחת מאושרת . הגברת הודתה לנו ואמרה שאין סיכוי שהיא היתה מחליפה לבד את הפנצ’ר. הסברנו לה שאם היא אומרת שאין סיכוי אז באמת אין סיכוי וכי כדאי ללמוד להחליף פנצ’ר . אח”כ ביקשה להודות לנו על הסיוע ושאלה במה תוכל להשיב לנו תודה חזרה . חיים ביקש ג’חנון . הגב’ אמרה שהיא היתה שמחה, אבל אין סיכוי שהיא תדע להכין ג’חנון- אמרתי לה שאם היא אומרת שאין סיכוי , אז אין סיכוי ומשם המשכנו לדרכנו. 30 מטר אחרי שעזבנו את הגברת – חיים מסתכל עליי ואומר – “תראה איך לקחנו ג’ל אנרגיה של החיים” – כולנו מחייכים , קצב הריצה התגבר והכל בזכות אותו סיוע לגברת” . חוף הצוק. נפרדים מאיתי ואלי ויוצאים ל 25 ק”מ אחרונים. אני על נפח של 58 ק”מ מתחילת סוף השבוע . רצים בתוך החול והרגליים שוקעות. מתחיל מפגש בין העייפות , השמש הקופחת , החול ששואב עמוק פנימה . במפגשים הללו בין תנאי הנפש ותנאי השטח אין ברירה – הגוף צריך לגלות חוזקות. רצים לכיוון יפו ואני מוריד הילוך ומתיישב על קצב -6:45- 6:30 . לאורך הטיילת של תל אביב המוני אדם ויש זמן רב למחשבות , הרבה זמן לתצפיות. מביט בגברים המשחקים במטקות בחוף גורדון אשר מפציצים זה את זה , במשתזפים על החוף , בשחקני כדור עף חופים. אט אט הנוף הופך לנוף ספארי אנושי – רואה איך שני רוכבי אופניים חוצים באדום, אבא ואימא עמוסים בשמשיות צידניות ושאר ירקות גוררים את ילדיהם באלכסון במקום שאין בו מעבר חציה או רמזור ומסכנים את חייהם למרות שבמרחק 30 מטר מהם יש מעבר חציה מסודר. אישה כבת 80 מחליטה שהיא יורדת לכביש מבלי להסתכל לצדדים. כמות האירועים של ה”כמעט ונפגע ” מתחילה לסחרר אותי. לעזאזל , אני שואל , לא אכפת לכם מהחיים שלכם? 12.5 ק”מ לסוף הריצה ואני מרגיש שדי – אין לי מאיפה להביא יותר כוח . הקצב יורד לקצב 7:00, פעימות הלב הופכות למואצות . מקבל החלטה לרוץ 2.5 ק”מ , ללכת 500 מטר – מכניס לראש , לתוכנית ההפעלה הפנימית מילים כמו – הישרדות, חוזקה , הפקת לקחים ומנסה להפנות את הקושי למקומות אחרים . הדרך ארוכה , מייגעת ולא מסתיימת . מגיע לחוף תל ברוך בואכה שכונת אזורי חן וזהו – מרים ידיים . אני נכנע לגוף ועובר ל 3 ק”מ אחרונים של הליכה . הראש מרגיש כמו סלט ירקות – מצד אחד מחשבות על כישלון, אכזבה , אי עמידה ביעדים , איך בכלל תעשה את ה 166 ק”מ? מצד שני – הנפש מנסה להרגיע – זה רק אימון , תפיק לקחים , תחקור היכן טעית וכמובן העובדה שמכל דבר פחות טוב אפשר לעשות משהו מצוין- זה היה אימון שנכשל, מכאן ניתן רק לצמוח. אז מה למדתי מהריצה הזאת ? תעזור לזולת – תקב ג’ל אנרגיה לחיים – ובחינם . אנו כהורים מהווים מודל לילדינו – אל לנו להקל ראש בהתנהגותנו כי אנו אלו המעצבים את אופיים – הורים בבקשה תחצו במקומות מותרים- רוכבים אנא רכבו עפ”י הכללים . כישלון הוא שלב שחובה לעבור בדרך להצלחה . תיכשל , תלמד, תפיק לקחים ונסה שוב. המטרות הקרובות – 1. משקל – התחלתי במשקל 81.3 ק”ג , נכון להיום בתוך חודש המשקל מראה 74 ק”ג. נותרו עוד 4 ק”ג. איך עשיתי זאת ? בהמשך. 2. ריצות השבוע – התמודדות עם הפחד – 50 ק”מ שטח + 20 למחר בחול ים – מעניין איך יהיה. 3. שבוע מבחן בשילוב אימונים ואבהות במשרה מלאה – האישה טסה לחו”ל ואני נשאר לטפל בשלושת הנסיכים – חתיכת מטרה לג’נגל בין השניים. 4. הגיע הזמן לשלב בין את תוכנית האימון לישראמן 2015 והתוכנית למרתון ברלין והתוכנית לסובב עמק ל 166 ק”מ.

לקוחות יקרים, ביום הבחירות הסניפים שלנו סגורים למעט סניף אקטיב שפתוח עד השעה 16:00