073-7579019
 |  כניסה ללקוחות  |  EN

בדרך ל 166… אוכלים מהר לעמק.

פורסם בקטגוריה: כללי ,
בפוסט הקודם סיפרתי על מטרות שהצבתי ל בדרך ל 166 בסובב עמק. אחת מהן היתה לעשות את מרוץ “הר לעמק”. את הר לעמק הראשון עשיתי לפני חמש שנים . באותם זמנים המרוץ הנ”ל היה עדיין בחיתוליו . רצתי ארבעה מקטעים- את הקטע הראשון מקלעת נמרוד – למרחק של 10 ק”מ , רצתי בקצב 4:15 …. ניצלתי את הירידה . בשלושת המקטעים שלאחר מכן הייתי תפוס ברגליים בצורה בלתי רגילה . במשך שנים נמנעתי מלהשתתף במרוץ הנ”ל. אני חושב שהשילוב בו צריך להיות עם 4 גברים מזיעים ברכב , חוסר שינה , וזיכרון של שרירים תפוסים גרם לי להישאר מאחור. השנה רציתי להשתתף , אך לא עשיתי כלום בנידון. ידעתי שככל שנתקרב למרוץ יהיו כאלו שיבטלו וייתכן שתיווצר לי הזדמנות . ואכן באחד מאימוני הריצה עם מוטי – הציע לי איתי להצטרף אליהם למסע לקבוצה של שישייה . אמרתי כן ושכחתי מזה עד ערב לפני המרוץ. בערב קודם התחלתי לארגן את הציוד. בעבר הייתי מתארגן לתחרות שכזאת יומיים קודם . ביגוד, ג’לים, פנסים , אוכל , תוספים וכיוצא בזה . הפעם פתחתי את הארון זרקתי לתוך תיק כל מה שנכנס וזהו. לא ידעתי איזה מקצה אני עושה , לא הכרתי מרחקים, תוואי , שעת זינוק – פשוט כלום. ידעתי שאיתי יאסוף אותי ב 18:30 בערב מצומת אלונים וזהו. 18:30 בערב , צומת אלונים , מגיע הרכב עם רוני , אלי ואיתי – כולם רצים אצל מוטי מזרחי – ואני מתחיל להכירם בצורה שטחית . מיד הבחנתי שאלי שנולד וגדל בקרית שמונה הוא בעל הבית האמיתי של הצפון ושל הרכב . נוסעים והוא מחליט להיכנס לסופר במרכז המסחרי של קירית שמונה . צריך לקנות אוכל הוא אומר וכולם אחריו . אני חושב לעצמי – 2 לחמניות לכל אחד + ריבה וזהו, אבל אלי ושות’ חושבים אחרת- שתיה , לחמניות גבנ”צ , אבטיחים , תפוחים , תמרים, בירות , פיצוחים , והעגלה מתחילה לעלות על גדותיה. “תאכל, תאכל שתהיה לך אנרגיה” – אומר אלי ….אז אוכלים. מגיעים לתל חי . נפגשים עם יתר הקבוצה . מצטלמים כמו כולם על הפסל ובנקודת הזינוק. בדוכן מחלקים תמרים ממש טעימים . “תאכל תאכל שתהיה לך אנרגיה” – אומר אלי ….אז אוכלים. נשארו לנו שעה וחצי לזינוק אז אלי מיהר והזמין מקום לפוקצ’ה – מסעדה מדהימה בקרית שמונה. מה לאכול עכשיו ? אני שואל. תכף רצים. נאכל כמה דברים קטנים הוא אומר. נכנסים ומזמינים- 2 פוקצ’ות , ריזוטו סלק, חציל בטחינה , סביצ’ה, נתחי דג, סלט ירוק, חומוס ומקנחים בבירה . אני מפוצץ . הסביצ’ה עומד במרכז הגרון. “כמה אכלנו ” אני אומר לאלי , “חשוב שנאכל שתהיה לנו אנרגיה” – אומר אלי …. עפים מהר לנקודת ההחלפה ולנקודה הראשונה שלנו. בתכנון- מקצה ראשון של 7 ק”מ . אין לי מושג מה התוואי אני אומר לעצמי. מתארגנים במהירות. איתי מאיץ בי לקחת 2 תמרים … כדי שיהיה לי אנרגיה … אז אני אוכל . הגענו ומסתבר שאיחרנו והצמד שהחלפנו התייבש כ 10 דקות . אנו מתנצלים ויוצאים לריצה – בלי פנס, בלי חזיית זיהוי . באידיש קוראים לזה חאפ-לפ . הבטן כבדה וקשה לי לנשום, מזכיר לי את התחושה של השישה ק”מ הראשונים ב 100 ק”מ בסובב עמק אחרי שלושה ימים של העמסת פחמימות . בתוך 10 דקות אני ואיתי קולטים שהתברברנו . איתי מרים טלפון לאלי על מנת שיכוון אותנו. אלי משיב לו “אתם בסדר גמור” ואנחנו ממשיכים להתברבר. לאחר 3 ק”מ אנו חוברים לשביל המרוץ מתיישבים על קצב נחמד של 5:00 דקות לק”מ . “איזה חבל שרצים בלילה ולא רואים את הנוף ” אני אומר לאיתי . איתי משיב “אולי עדיף ככה , יכול להיות שיש מלא לכלוך” ואני חושב לעצמי איזה מדהים שכל אחד רואה את אותה סיטואציה בצורה אחרת. מסיימים את המקצה. אוכלים 2 תמרים , בכדי לא להוריד אנרגיה ועפים לנקודה הבאה . אוספים את רוני ואלי ומתקדמים לנקודה הבאה . לא מספיק לומר צ’רלי ואני נרדם. קם 5 דקות לפני הזינוק ויוצאים למקטע השני . הפעם מכרי דשא לחוף חוקוק מעל הכנרת 4:40 בבוקר ואנו רצים- קצב שיוט 5:00 ומביטים על הכנרת מעל. עוברת לי מחשבה כמה זה סימבולי שבדיוק כעת אורי סלע מתחיל לחצות את הכנרת בשחייה למרחק של 21 ק”מ ואילו אני רץ מסביב לכנרת – הוא – ים , אני – יבשה . הירח שוקע לאיטו עם מראה מדהים. מגיעים אוכלים 2 תמרים, 2 לחמניות עם גבנ”ץ , ענבים וחטיף אנרגיה . רוני חותך אבטיח ומדרבן אותי לטעום . מה יהיה עם כל האוכל הזה אני שואל – “תאכל, תאכל שתהיה לך אנרגיה” – אומר רוני ….אז אוכלים. נוסעים לשמשית . כל הדרך אני כמו תינוק- רק כזה שלא מתעורר באמצע הלילה . רק מתחילה הנסיעה ואני נרדם . מגיעים לשמשית ויוצאים לקטע השלישי- 11 ק”מ כולל 2 עליות, אחת מהן קשה . השעה 10:00 ומתחיל להיות חם . למרבה ההפתעה אני מרגיש טרי לחלוטין – הנוף די יבש בדרך לצומת זרזיר . עם הזמן מתחיל להבחין ברצים שאותות העייפות ניכרות עליהם. בדרך ניתן להבחין בסימני דרך שנותרו מאולטרה קצרין שהתקיים לפני מספר שבועות – מהר מאד מגיעים לנקודת ההחלפה השלישית. אוכלים ארטיק , שותים בירה , נוסעים לאסוף את רוני ואלי . אני מנצל את ההזדמנות למקלחת שטח . מצד שני החברים לרכב מתלבטים היכן לאכול. אלי ממליץ על תחנת הדלק בה יש את מסעדת עומר – מה יש לאכול שם שואלים- “מה שתרצו” הוא אומר. אז מגיעים ומזמינים – פיתות וחומוס ומסבחה וחביתות, מוסיפים עוד מלא סלטים ואוכלים וממשיכים לאכול. “אני מפוצץ” אני אומר לאלי. “תאכל, תאכל שתהיה לך אנרגיה” – אומר אלי ….אז אוכלים. נוסעים לקיבוץ הזורע לקראת הנקודה הרביעית. השעה 15:00 . השמש מכה בכל כוחה. אני אוכל 2 תמרים וחטיף אנרגיה כדי שתהיה לי אנרגיה ואני ואיתי יוצאים למקטע האחרון. קטע יפיפה עמוס בשדות ירוקים וחומים , הרגליים מרגישות נהדר – מגיעים וזהו – נגמר המרוץ . ממש בקו הסיום ניגש צלם של הקיבוץ ומבקש לצלם את איתי ואותי שוב פעם מגיעים לנקודה ההחלפה. אני מבקש ממנו להזדרז כי אני ממהר לאכול. מצטלמים ,מתחלפים וכמובן אוכלים – בוטנים אמריקאים ובירה – מה לא נעשה בכדי לא לאבד אנרגיה? “בשנה הבאה יהיה קרוואן” אומר אלי וכך נוכל לאכול כמו שצריך. אז ניפגש בשנה הבאה. המלצות: מסעדות – פוקצ’ה – קירית שמונה , מסעדת עומר ,בתחנת דלק היכן שהוא באזור צומת אלונים. שירותים- תחנת הדלק- מיקה- טבריה . חברים- רוני רפפורט , איתי ליננברג , ואלי אלחרר. אין על האנשים הללו . שבוע הבא – מטרות חדשות – להתחיל לשמור על הגזרה ומרוץ ים אל ים עם רצי רעננה.

לקוחות יקרים, ביום הבחירות הסניפים שלנו סגורים למעט סניף אקטיב שפתוח עד השעה 16:00