מכירות:073-7579019
כל נושא:03-6992995
 |  כניסה ללקוחות  |  EN

מקפריסין לישראל: ימים 2-4

פורסם בקטגוריה: מקפריסין לישראל ,

שחייה בים מקפריסין

קמתי בבוקר רעב בטירוף, כאילו אין אוכל, אכלתי סלט, מוזלי, חביתה מ-3 בייצים, גבינה צהובה, בייקון, פנקייק, 2 פרוסות לחם, סרדינים, כמה קלוריות זה עד עכשיו?? שוב פנקייקים, פירות יבשים ואז עוד פנקייקים, בכלל לא עניין אותי שעוד שעה אני מתחיל לשחות, הים היה חלווומי ואני נהנה מכל רגע, קבוצת השחיינים תותחים אחד אחד, באמת באמת נדיר לראות קבוצה כזאת, אבל נדיר עם תוספת של 4 אנשי צוות שכל אחד חיוני ואם הוא לא היה היו חייבים להמציא אותו.

צוות שחייה

הים היה פלטה!! אין זרם לא ימינה ולא שמאלה, ממש שמן, הכל צלול מתחת למים ל-1000 מ’ לפחות.

בן ועמוסי שוחים בים פתוח

*בתמונה: בן(מימין) ועמוסי(משמאל)

התחלתי לשחות קל, ופשוט טסתי אבל לא רק אני, ממש כולם! כאילו ישנו, אכלנו ואנחנו ממש מוכנים לצבור ק”מ, הקצב עלה ועלה וגם השעון הראה שאני ב- 1:30 ל-100 מ’ וממש בקלות.

פתאום הרגשתי צריבה קלה בגוף וראיתי מלא זרועות של מדוזות, זה היה ממש כמו מבוך, אתה נצרב בכל הגוף ומנסה להתחמק ואז היא הגיע לי לפנים, ישר עצרתי העפתי את זה מהר והרגשתי ממש בלונים על העור ממש צריבה רצינית, בלעתי קצת מים אבל אמרתי זה ממש לא ישבור אותי, לא המדוזות ולא כלום, הרגשתי את הצריבה כאילו יש לי אש על הפנים אבל המים, המים הם היו מטריפים, חזרתי לקצב שלי, ראיתי את השעון והיה 3930 מ’ מדוזה לא מדוזה כלום לא יעצור אותנו!!!

צריבה ממדוזה בים

אחריי שחה אודי ואז עודד והים שהיה מדהים- הפך להשלייה אחת גדולה! מקצב גבוה מאוד של כולם, 2 קשר, 1.7 קשר, 1.9 קשר, ירדנו ל-0.7 קשר 1.0 קשר והכוונה היא במקום לשחות 1:30 -1:45 ל-100 מ’ אנחנו שוחים מעל 3 דקות, אבל נהנינו מהים.

ארז מתחיל להכין פיתות:

צליחת ישראל קפריסין

יצא לכם פעם לאכול פיתות , חמות חמות עם חומוס טבעי ובשר בלב ים?

טוב זה היה מדהים, מה שנאמר אין מה לעשות חייבים להינות מכל דבר.

אורי סלע שחייה בים

שחייה בים שקיעה

מתי יוצא לאדם לשחות במים כלכך מדהימים בשקיעה, זה לא נדיר לדעתכם????

לוק שטבון שחיית מים פתוחים

*בתמונה- לוק שטבון

הזרם רק הפך להיות יותר ויותר חזק ושחינו 20 שעות במקום, אתה מרגיש שאתה שוחה חזק אבל השעון מראה אחרת.

שחייה בים סוער

הים מתחיל  לעלות, לא רק זה שאנחנו כ- 20 שעות מול הזרם וכמעט ולא מתקדמים הים מתחיל לעלות זה אומר שאם הכל ממשיך ככה אנחנו נגיע לישראל רק עוד 3 ימים במקרה הטוב.

שבירת שיא גינס מקפריסין לישראל

הלילה ירד, הלכתי לישון והיאכטה התחילה לעלות ולרדת, להיטרק על המים, יצאתי החוצה והייתי די רגוע, בן שוחה עם גלים גבוהים -חזיתית מולם, הוא מקבל את הגלים לפנים וכל פעם שהוא נושם הוא ממש עולה גבוה, סימנתי לו סטיקלייט ירכתיים והכוונה היא עוד 30 דקות, מדדנו תנועות והוא חתך את המים כמו כריש, 58 תנועות, כאילו הים בכלל לא גבוה, לא עבר כמה דקות והים התחיל לעלות בקצב די מהר כאילו כל 5 דקות הוא עולה ועולה, אני רואה את הים ומתמלא אדרנלין, מרחיק את בן קצת מהסירה כי היאכטה מתחילה קצת בקטנה להיטרק לצדדים.

האדרנלין בגוף הים גבוה, מי שרוצה להבין מה היה שם שיראה את הסרט “המגן” עם קווין קוסטנר, התחלתי לקפוץ לחימום אכלתי חטיף של HIGH 5, שתיתי מים, ים של ווזלין והייתי מוכן, 30 שניות לפני אני רואה את בן טוחן את המים, שוחה מדהיייייים שאין דברים כאלה ואני קופץ למים, הגלים מתנפצים עלי אבל כבר הייתי מוכן, ראיתי את בן, התרחקתי כ- 20 מ’ מהיאכטה במקום 7 מ’ כי כל כמה שניות פתאום ראיתי את היאכטה לידי, ניסיתי לא לבלוע מים אבל הים נכנס לי לפה, גם ככה  ב- 24 השעות האחרונות ארז מבשל לנו כמו בבית חולים, אוכל טעים ובלי טבלינים, כי הכל מלוח, גם שוקולד מלוח  😀

אני ממשיך בשחייה בים מטורף, עולה למעלה ויורד למטה, הגלים מתנפצים עלי כאילו אני שוחה בקו החוף עם גלים מטורפים ולא זז, נשאר רק בקטע הקשה, מנסה לעבור אותם אבל הם שם לוקחים אותנו לאחור, החלפתי את התצוגה בשעון לקצב לכל 100 מ’ על מנת לדעת מה מצבי ואני רואה 3:09, 3:12 ואפילו ב- 100 אחד ראיתי 3:23, הגברתי מהירות, חשבתי WEST וחתכתי את הגלים, חזרתי בקצב מהיר מאוד ל-3:08 , הייתי חייב לשחות 100 מ’ על 90% על מנת לדעת כמה הזרימה חזקה???? שום סיכוי 2:58 ל-100 מ’ זה אומר שהמהירות שלנו הפכה להיות חצי והגלים רק עולים ועולים.

אמרתי לעצמי NO PAIN NO GAIN , הרגשתי שהכל קטן עלי יש רק עוד 50 שעות כאלה וגם עם הים גבוה אנחנו מסוגלים, אודי קפץ למים ואמרתי לו להתרחק כ- 20 מ’ מהיאכטה, הייתי מפוצץ בשרירים, לא הייתי במלחמה כזאת המון זמן, אבל באדרנלין אין סופי.

שאודי קפץ למים הגלים עלו הרבה מעל 2 מ’, פתאום רואים אותו ופתאום לא, רק הנצנץ של המצוף ממשיך, נראה כאילו הוא נלחם וקשה לו, ספרתי תנועות והוא היה על 62, מדהים ספרתי שוב ליתר ביטחון ואודי השור הוותיק מרחף מעל הגלים הגבוהים, כאילו לא מרגיש כלום, למרות הכל שמתי את בגד הים השני והייתי עם משקפת על הצוואר, אני ואלון לא עוזבים אותו לרגע, רציתי ללכת לישון אבל לא יכולתי, הערתי את עודד, הכנתי אותו לים הכי מטורף שיש שיחשוב כאילו אין גלים, שיכניס הרבה אוכל אבל לאט, ויהיה מוכן לעוף באוויר ושיתרחק עוד יותר מהיאכטה.

אודי יצא ועודד קפץ למים , במלוא מובן המילה כל כמה דקות, ראיתי את עודד מרחף באוויר ועושה איזה 2 תנועות שחייה בלי לגעת במים, בערך כמו קייט סרפינג רק בלי המצנח, גם עודד שחה מדהים (אין מה לעשות הוא שחיין אקווטיקים של גרשון שפע), נשם יפה, גלש, שמר על תנועות, החבר’ה האלו לא באו לשחק אלא לתת בראש.

אודי החליף אותי והסתכל על עודד והלכתי לישון,  או לפחות ניסיתי , היאכטה כל 5 שניות עפה לה באוויר ובום נוחתת על המים, אין ברירה הים עולה ויש לנו עוד ים של עבודה עד לישראל חייבים ללכת לישון, נרדמתי וכנראה  תוך 5 דקות העירו אותי ואת כולם, חייבים לקבל החלטה משותפת בן אמר לי!!!

ראיתי את הים,  את עודד שעדיין היה במים , אמרנו ללוק שיהיה מוכן להיכנס למים, עם התדריך הרגיל אבל כולם מודאגים, אמרתי את שלי שמבחינת השחייה השחיינים חזקים מאוד וכבר שחינו במים כאלה +- , בזמן שאנחנו מדברים, הגלים מתפוצצים עלינו, הגשם מתחיל והיאכטה בשלה…. כל כמה מטרים היאכטה נזרקת לצד ולוקח כ-12 שניות לייצב אותה, בינתיים לוק שוחה, אנחנו רואים את הפלופלור האחורי עולה ויורד מעל המים, הבעייה היא לא השחייה אלא העלייה מהיאכטה, היאכטה עולה ויכולה לרדת על מישהו.

פתאום הפכתי להיות שקט מאוד, ראיתי איך החלום נעלם לנו מהעיניים, הבנתי שלמרות שאנחנו חזקים ואפילו חזקים מאוד הים עוד יותר חזק, הגלים כבר 2 מ’ ואולי 3 ועוד לא הגענו לסערה עצמה, כולם ביאכטה נטרקים ממקום למקום, הרוח מתחזקת ואני מפסיק לדבר נותן לחברה לקבל את ההחלטה כי אני כבר יודע שלא שווה כלום אם מישהו נפצע והיאכטה פשוט נזרקת על שחיין, אני כבר יודע בלב שלא ניתן להמשיך.

הגרון שלי חנוק, נותנים לשחיין המוביל לקבל החלטה סופית לאודי, כן זה קשה אבל ברור שב- 3 מ’ גלים רוח פנים, 0 התקדמות, יאכטה מסוכנת, כנראה בלי שינה כי כבר התחילו להרגיש לא טוב המצב נהיה רק יותר ויותר מסוכן.

קוראים ללוק עם הפנס, לוק מסרב לעלות, חברה אני לא נוגע  ביאכטה, זה אפשרי, אבל ההחלטה התקבלה, הולכים למסע הזה ביחד  וחוזרים בשלום ביחד, לא בכל מחיר.

לוק עלה כשהוא צריך למצוא את התזמון הנכון שהיאכטה ירדה ולא שהפלופלוק עלה מעל המים.

הוא עולה וגם לא מעקל  חוזרים לחיפה ומפסיקים את השחייה, התכנונים שלנו לשחות עם כולם, לשחות בקצב תנועות קבוע, השמפניות, שיא העולם ואפילו להגיע לחופי ישראל, הכל הלך לו.

דיברנו עוד קצת והלכתי לישון, הגרון  חנוק ודמעה אחת ירדה לי ואפילו 2, אני בחיים לא הפסקתי משהו  באמצע, לא ויתרתי ואני יודע שכולם ככה אבל הים הוא חזק מאיתנו ואנחנו יודעים את זה, גם אסור להגיד לרגע נראה למי יש יותר גדול…. כי כנראה בכל פעם כזאת הוא ינצח, אבל עדיין, אנחנו מרגישים מעולה מוכנים, עבודת צוות כזאת לא נראתה הרבה זמן………. אבל הים אמר את דברו, המשכתי להיות חנוק, הגרון מלא לא יכול לעקל, לאט לאט הגרון הפך לחיוך על החוויה, הזכות, האנרגיות, השחייה בלב ים  שאין אופק מסביב, המים המושלמים, 24 מעלות, החברה המדהימים, האוכל, הצילום התת מימי, טוב ללא ספק חוויה נדירה ועוצמתית שכנראה הרבה אנשים לא יצליחו לעשות גם אם הם יחלמו, לשחות בין 15-12 ק”מ ביום במשך 3 ימים, סה”כ עשינו 166 ק”מ, את השרירים אני לא מרגיש ורק נהנה לספר את הכל, כל פרט ופרט מהמסע המדהים הזה.

ואם שנה הבאה עוד פעם…. אומרים שעוד שנה אלוהים גדול, אבל עכשיו הייתי נוסע להמשיך את המסלול!

תודה לכל צוות השחיינים: לאלון , לארז לאורי לנמרוד ותודה לשחייני עולם המים ושחיינים בכלל ותודה ענקית למשפחה שפרגנה, דאגה ושמרה עלינו מרחוק.

שיא גינס של שחייה

חיל הים

החזרה מהמשחה בים

החיבוקים והחיוך

שחייה מקפריסין לישראל בים כל השחיינים

קפריסין 2014, Here We Come!