כיצד נוסדה טכניקת השחיה WEST?

במסגרת מפגשי עם אנשים, לא פעם שמעתי משפטים כגון: "הרופא אמר לי לשחות" , "אמרו לי שאם אני לא אשחה אני אאלץ לעשות ניתוח". משפטים אלו החזירו אותי לחוויותיי האישיות בתחום זה. כשהשתחררתי מהצבא חזרתי לשחות, ובמהלך האימון הרגשתי לחץ בגב ולפעמים אף הקרנה לרגל. תשובתה של אימי הייתה :"אורי, אני מתנצלת כאבי הגב הם תורשה שקבלת ממני, אין מה לעשות, יש דברים שלא תוכל לשנות..." . מיותר לציין שקשה היה לי לשמוע את זה , והחלטתי שחייב להיות פתרון ומזור לכאב זה.

במהלך הטיפולים הרבים שביצעתי במהלך השנים, פגשתי אנשים רבים עם בעיות אורטופדיות.
דרך שיטת ניסוי וטעייה התאמתי לכל אדם את סגנון השחייה האישי שלו, שכלל מיקום הכנסת יד למים, גריפת מים, גובה הראש בתוך המים וכו'.

דוגמא הזכורה לי כשינוי משמעותי בסגנון השחייה היא פתיחת האצבעות במהלך השחייה, מעל ובתוך המים, או לחילופין שחייה עם ידיים רפויות ואצבעות פתוחות מעל המים וסגורות בתוך המים. שינוי זה הוצע לשחיינים מתוך למידה כי רפיון זה גורם גם לרפיון צוואר וכתפיים, אשר הינו מנת חלקנו ביום-יום. לחץ ומתח בין השכמות גורם לכאבי צוואר, כאבי ראש ועצבים מיותרים. שינוי סגנון זה אינו מתאים לכולם, מפני שמבחינה קואורדינטיבית קשה להתרגל לשינוי הזה, לכן אני ממליץ לשחות עם אצבעות פתוחות גם בתוך המים.

שינוי זה הוביל גם אותי באופן אישי לשחות ברפיון של האצבעות, לשפר מהירות ללא מאמץ ודרך השינוי הזה בשחייה הצלחתי להרפות את המתח בין השכמות, בצוואר וכאבי הגב שסבלתי מהם נעלמו כלא היו.
במשחה המפורסם של איאן קרוקר האמריקאי, שניצח את מייקל פילס האגדי בכל הזמנים, ניתן היה לראות כי הוא שוחה על אצבעות פתוחות בסגנון הפרפר. אין ספק שאיאן לא חיקה את סגנון השחייה הנלמד בעולם המים, אך כן ניתן ללמוד מכך שרואים בעולם השחייה המתקדמת ברמה בעולמית המקצוענית, את השחייה בטכניקה זו , כטכניקה המרפה את הגוף לקראת הגריפה.
תפיסת מים, משמעותה לעזור לגוף להתקדם מהר יותר עם פחות מאמץ וכך בעצם ניתן לגרוף כמות מים גדולה יותר בכל גריפה. שחייה מהירה זה חשוב אבל לא פחות חשובה השחייה הנכונה המאפשרת הרפיה של הגוף לפני המאמץ בגריפה.